בְּלִקּוּטֵי־מוֹהֲרַ"ן חֵלֶק א' סִימָן לג, כָּתַב: יֵשׁ שְׁנֵי מִינֵי יָמִים - יְמֵי טוֹב, וִימֵי רָע. וְהַמִּדּוֹת נִקְרָאִים יָמִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וּמִדַּת יָמַי" (תְּהִלִּים לט, ה). וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לְהַכְנִיעַ הַיְמֵי רָע נֶגֶד הַיְמֵי טוֹב, וְאָז הַיְמֵי טוֹב יִתְרָאוּ וְיָאִירוּ בְּיוֹתֵר. וְזֶה "בְּיוֹם טוֹבָה הֱיֵה בְטוֹב וּבְיוֹם רָעָה רְאֵה" (קֹהֶלֶת ז, יד). הַיְנוּ, שֶׁהַכָּתוּב מַזְהִיר שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לְהִסְתַּכֵּל וְלִרְאוֹת שָׁם בְּהַיְמֵי רָע הֵיטֵב הֵיטֵב, וּבְוַדַּאי יִמְצָא שָׁם יְמֵי טוֹב, הַיְנוּ תּוֹרָה וְכוּ'. עַיֵּן שָׁם.
וְעַיֵּן בְּלִקּוּטֵי־הֲלָכוֹת הִלְכוֹת הַלְוָאָה הֲלָכָה ה', שֶׁזֶּה הָיָה הַחֵטְא שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁלֹּא הִתְגַבֵּר לְהַכְנִיעַ הַיְמֵי רָע תַּחַת הַיְמֵי טוֹב, וְאָכַל מֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע - דַּיְקָא. וְעָלָיו דָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל "אֱוִיל בַּיּוֹם יִוָּדַע כַּעְסוֹ" (מִשְׁלֵי יב, טז) - 'בַּיּוֹם' דַּיְקָא, בְּחִינַת "כִּי בְיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת" (בְּרֵאשִׁית ב, יז) - 'בְּיוֹם' דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַפְּגָם הִגִּיעַ בְּהַיּוֹם, שֶׁלֹּא הִשְׁתַּדֵּל לִמְצֹא הַטּוֹב שֶׁבְּאוֹתוֹ הַיּוֹם לְהַגְבִּירוֹ עַל הָרָע וְכוּ', עַיֵּן שָׁם.
וְעַיֵּן בְּ"לִקּוּטֵי־הֲלָכוֹת" הִלְכוֹת חֲנֻכָּה הֲלָכָה ג', מְבָאֵר שָׁם כִּי לְכָל אָדָם יֵשׁ יְמֵי טוֹב וִימֵי רָע, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע וְשֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב. וּכְשֶׁיְּמֵי רָע, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב, מִתְגַּבְּרִים - אָז יְכוֹלִים לִשְׁכֹּחַ כָּל הַטּוֹב לְגַמְרֵי חַס וְשָׁלוֹם, בְּחִינַת "וְנִשְׁכַּח כָּל הַשָּׂבָע וְכוּ'" (בְּרֵאשִׁית מא, ל).
וְעַל־כֵּן כְּשֶׁאָדָם זוֹכֶה לְאֵיזֶה טוֹב, לִבְחִינַת יְמֵי טוֹב, צָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל אָז לְהַרְבּוֹת מְאֹד בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים וּבְעִסְקֵי הַתּוֹרָה כָּל מַה שֶּׁיּוּכַל, בִּבְחִינַת (קֹהֶלֶת ט, י): "כָּל אֲשֶׁר תִּמְצָא לַעֲשׂוֹת בְּכֹחֲךָ עֲשֵׂה" - עַד שֶׁאַתָּה בְּכֹחֲךָ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (יַלְקוּט קֹהֶלֶת רמז תתקפט), וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב "וּזְכֹר אֶת בּוֹרְאֶיךָ בִּימֵי בַּחוּרֹתֶיךָ עַד אֲשֶׁר לֹא יָבֹאוּ יְמֵי הָרָעָה" (קֹהֶלֶת יב, א). וְאָז כְּשֶׁמִּתְגַּבְּרִין חַס וְשָׁלוֹם, אַחַר־כָּךְ יְמֵי הָרָעָה עַל הָאָדָם, הוּא צָרִיךְ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם כֹּחַ הַטּוֹב שֶׁקִּבֵּץ בִּימֵי הַטּוֹב שֶׁהָיָה לוֹ בַּתְּחִלָּה, וְעַל־יְדֵי זֶה יוּכַל לְהִתְגַּבֵּר גַּם אָז וּלְהַכְנִיעַ הַיְמֵי רָע, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הָאֹכֶל שֶׁאָסַף יוֹסֵף בְּשֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע - כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹקִים וְכוּ' לְהַחֲיוֹת עַם רָב, כִּי יְכוֹלִין לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ וּלְהִתְגַּבֵּר עַל הַיְמֵי רָע עַל יְדֵי הַטּוֹב שֶׁאָסַף בִּימֵי הַטּוֹב: