ט

לִזְכּוֹת לְבָרֵר פְּסַק הֲלָכָה, הַיְנוּ לְהָבִין כָּרָאוּי כָּל הֲלָכָה שֶׁלּוֹמֵד וּלְמַעֲשֶׂה, בְּלִי שׁוּם טָעוּת, אֶפְשָׁר רַק עַל־יְדֵי תְּפִלָּה. הַיְנוּ שֶׁצָּרִיךְ לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁיִּזְכֶּה לְהָבִין בֶּאֱמֶת כָּל הֲלָכָה שֶׁלּוֹמֵד בְּלִי שׁוּם טָעוּת, בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכַל לְקַיֵּם כָּל מִצְוָה כָּרָאוּי. הַיְנוּ שֶׁלֹּא לְהַחְמִיר בְּשׁוּם מִצְוָה בְּמָקוֹם שֶּׁאֵין צָרִיךְ לְהַחְמִיר, וְלֹא לְהָקֵל בְּשׁוּם מִצְוָה בְּמָקוֹם שֶׁאָסוּר לְהָקֵל. רַק לְקַיֵּם כָּל מִצְוָה כָּרָאוּי, וּבִפְרָט לְהִשָּׁמֵר וּלְהִתְרַחֵק מֵעֲבֵרָה, כַּמְבוֹאָר בְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ: (תורה ח, ו)