ח

עַל־יְדֵי לִמּוּד פּוֹסְקִים, הַיְנוּ שֶׁלּוֹמֵד שֻׁלְחָן עָרוּךְ בִּכְדֵי שֶׁיֵּדַע לְהַבְחִין בֵּין אָסוּר לְבֵין מֻתָּר, וּבִכְדֵי שֶׁיֵּדַע אֵיךְ לְקַיֵּם אֶת הַמִּצְווֹת שֶׁחִיּוּב לְקַיְּמָן בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת, שֶׁמֵּחֲמַת זֹאת צְרִיכִים לִלְמֹד בְּעִקָּר אֶת הַהֲלָכוֹת הַנְּחוּצוֹת לְכָל אָדָם וּלְכָל עֵת, כְּגוֹן הִלְכוֹת צִיצִית, תְּפִלִּין, קְרִיאַת שְׁמַע, תְּפִלָּה, שַׁבָּת, יוֹם טוֹב וְכוּ', וּבִפְרָט הַהֲלָכוֹת שֶׁצָּרִיךְ לָדַעַת כְּדֵי לְהִנָּצֵל מֵעֲבֵרוֹת שֶׁנִּכְשָׁלִים בָּהֶם עֵקֶב שֶׁלֹּא לוֹמְדִים שֻׁלְחָן עָרוּךְ - עַל־יְדֵי זֶה מְבַטְּלִים אֶת הָרַע מִן הַטּוֹב. כִּי בְּכָל אָדָם מָצוּי טוֹב וְרַע, וְעַל־יְדֵי הָרַע שֶׁבּוֹ בָּא לְכָל מִינֵי מִדּוֹת רָעוֹת. אֲבָל עַל־יְדֵי לִמּוּד שֻׁלְחָן עָרוּךְ, וּבִפְרָט עַל־יְדֵי לִמּוּד הֲלָכוֹת נְחוּצוֹת (כַּמְבוֹאָר לְמַעְלָה בְּסָעִיף זֶה), נִכְנַע וּבָטֵל הָרַע, וּמִתְגַּבֵּר הַטּוֹב הַמָּצוּי בָּאָדָם, וְזוֹכֶה לְמִדּוֹת טוֹבוֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּנוֹ שֶׁל כָּל אָדָם. וְעַל־יְדֵי זֶה נִגְמֶרֶת בַּפֹעַל וּמִתְמַלֵּאת בַּקָּשָׁתוֹ שֶׁמְּבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הַיְנוּ שֶׁהוּא פּוֹעֵל אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּתֵּן לוֹ אֶת הַטּוֹבָה שֶׁמְּבַקֵּשׁ, וְזוֹכֶה לְהַשְׁפִּיל וּלְהַכְנִיעַ אֶת הַחוֹלְקִים וְהַמִּתְנַגְּדִים, הַיְנוּ אֶת הָאֲנָשִׁים הַמְבַזִּים אֶת צַדִּיקֵי הָאֱמֶת: (תורה ח, ו-ז)