ז

לִמּוּד גְּמָרָא בַּלַּיְלָה, בֶּאֱמֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם כָּרָאוּי, לֹא בְּשֶׁל כָּבוֹד, מָמוֹן וְכַיּוֹצֵא בְּאֵלֶּה, מַמְשִׁיךְ חוּט שֶׁל חֶסֶד עַל לוֹמְדָהּ. הַיְנוּ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה עִמּוֹ חֲסָדִים רַבִּים וְטוֹבִים, וְהוּא נִצּוֹל מִמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁל לִמּוּד שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, הַיְנוּ מִמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת הַמְפַתּוֹת אֶת הָאָדָם לִלְמֹד שֶׁלֹּא בֶּאֱמֶת וְכָרָאוּי.

וְעַל־יְדֵי זֶה מְתַקֵּן אֶת קוֹל הַנְּגִינָה, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יַזִּיק לוֹ קוֹל נְגִינָה מִמְּנַגֵּן רָשָׁע. כִּי קוֹל נְגִינָה מִמְּנַגֵּן רָשָׁע מַזִּיק מְאֹד לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲבָל עַל־יְדֵי לִמּוּד גְּמָרָא בֶּאֱמֶת כָּרָאוּי (כַּמְבוֹאָר בִּתְחִלַּת הַסָּעִיף), נִצּוֹל מִן הַנֶּזֶק הָעָלוּל לָבוֹא מִקּוֹל נְגִינָה שֶׁל מְנַגֵּן רָשָׁע.

אָמְנָם בְּוַדַּאי צָרִיךְ לְכַתְּחִלָּה לְהִשְׁתַּדֵּל שֶׁלֹּא לִשְׁמֹעַ קוֹל נְגִינָתוֹ שֶׁל רָשָׁע, רַק אִם שֹׁמֵעַ בְּשׁוֹגֵג אוֹ בְּאֹנֶס, אוֹ אֲפִלוּ שֹׁמֵעַ בְּמֵזִיד, בְּעֵת שֶׁלֹּא יָדַע שֶׁאָסוּר לִשְׁמֹעַ, אֲזַי נִצּוֹל מִן הַנֶּזֶק עַל־יְדֵי לִמּוּד גְּמָרָא בַּלַּיְלָה בֶּאֱמֶת כָּרָאוּי. וְאָז זוֹכֶה לְהָקִים וּלְהַעֲלוֹת אֶת הַנְּגִינָה דִּקְדֻשָּׁה, הַיְנוּ שֶׁזּוֹכֶה לְתַקֵּן אֶת קוֹל הַנְּגִינָה, שֶׁיּוּכַל לְדַבֵּק עַצְמוֹ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי זְמִירוֹת וְנִגּוּנִים. וּבִפְרָט, לְהַרְגִּישׁ עַל כָּל פָּנִים אֶת הָאִסּוּר שֶׁל זְמִירוֹת וְנִגּוּנִים דְּסִטְרָא אָחֳרָא. גַּם זוֹכֶה עַל־יְדֵי הַלִּמּוּד, לְהַעֲלוֹת וּלְחַזֵּק מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, וְזוֹכֶה לִנְבוּאָה אֲמִתִּית: (תורה ג)