טְבִילַת מִקְוֵה מוֹשִׁיעָה מִכָּל מִינֵי צָרוֹת. הַיְנוּ, טְבִילַת מִקְוֵה לְשֵׁם שָׁמַיִם מְסֻגֶּלֶת לְהַצִּיל אֶת הָאָדָם מִצָּרוֹת וְיִסּוּרִים. עַל־כֵּן צָרִיךְ לָדַעַת וּלְהַאֲמִין, כִּי כַּאֲשֶׁר נוֹפְלִים לְצָרוֹת אוֹ לְיִסּוּרִים חַס וְשָׁלוֹם, צָרִיךְ תֵּכֶף לָלֶכֶת לִטְבֹּל בַּמִּקְוֵה. רַק בְּוַדַּאי צְרִיכָה הַטְּבִילָה לִהְיוֹת לְשֵׁם שָׁמַיִם בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה גְּדוֹלָה. הַיְנוּ לְהַאֲמִין כִּי בִּזְכוּת קְדֻשַּׁת הַמִּקְוֵה, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹשִׁיעֵהוּ מִן הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִים, כַּמְבוֹאָר בַּפָּסוּק (יִרְמְיָה יד, ח): "מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעוֹ בְּעֵת צָרָה". וּמְבוֹאָר בְּסִפְרֵי אֱמֶת, כִּי פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק הוּא, שֶׁכַּאֲשֶׁר יְהוּדִי נִזְהָר בִּטְבִילַת מִקְוֵה לְשֵׁם שָׁמַיִם בֶּאֱמֶת, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מוֹשִׁיעוֹ מִכָּל מִינֵי צָרוֹת וְיִסּוּרִים.
טְבִילָה בְּמִקְוֵה אַף מְסֻגֶּלֶת לְטַהֵר מִכָּל מִינֵי טֻמְאוֹת וַחֲטָאִים, כִּי עַל־יְדֵי הַמִּקְוֵה נִמְשָׁךְ עַל הָאָדָם דַּעַת גָּדוֹל וְעַל־יְדֵי זֶה נִצּוֹלִים מֵחֲטָאִים וַעֲווֹנוֹת, כַּמְבוֹאָר בְּדִבְרֵי חֲזַ"ל (סוֹטָה ג.): שֶּׁ'אֵין אָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה כִּי אִם נִכְנֶסֶת בּוֹ רוּחַ שְׁטוּת'. אֲבָל עַל־יְדֵי מִקְוֵה נִמְשָׁךְ לָאָדָם דַּעַת, וְהוּא נִצּוֹל מִן הַחַטָּאִים וּמִן הָעֲווֹנוֹת. גַּם נִמְשָׁךְ עַל הָאָדָם עַל־יְדֵי טְבִילַת מִקְוֵה לְשֵׁם שָׁמַיִם, חֶסֶד עֶלְיוֹן מְאֹד, כַּמְבוֹאָר בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן (חֵלֶק א' סִימָן נ"ו), וְעַל־יְדֵי זֶה נִצּוֹל מִצָּרוֹת וְיִסּוּרִים, וְזוֹכֶה לִישׁוּעוֹת רַבּוֹת וּלְחַסָדִים: (תורה נו, ז)