יד

עֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה צָרִיךְ לָתֵת פִּדְיוֹן, הַיְנוּ לָתֵת צְדָקָה לְשֵׁם פִּדְיוֹן, הֵן בִּשְׁבִיל עַצְמוֹ, הֵן עֲבוּר בְּנֵי בֵּיתוֹ. וּבְוַדַּאי רָאוּי אִם יֵשׁ בְּאֶפְשָׁרוּתוֹ, לָתֵת פִּדְיוֹן זֶה לְאָדָם גָּדוֹל, הַיְנוּ מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דַּעַת תּוֹרָה בֶּאֱמֶת, יְרֵא שָׁמַיִם אֲמִתִּי וּמַאֲמִין בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית כָּרָאוּי, בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת וַחֲקִירוֹת, כִּי רַק אָדָם כָּזֶה מְכֻנֶּה "אָדָם גָּדוֹל". כָּךְ מְבוֹאָר בְּכָל סִפְרֵי הָאֱמֶת וּבִפְרָט בְּלִקּוּטֵי הֲלָכוֹת: (שיחה ריד)