כז

בְּכָל אָדָם מְצוּיָה בְּחִינַת נָחָשׁ, הַיְנוּ הַיֵּצֶר הָרַע, הַמְּפַתֶּה אֶת הָאָדָם, וּמְדַבֵּר עַל לִבּוֹ שֶׁיִּתְפַּלֵּל רַק עֲבוּר טוֹבָתוֹ הַגַּשְׁמִית, כְּלוֹמַר שֶׁיִּתְפַּלֵּל בִּכְדֵי שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִתֵּן לוֹ בְּרִיאוּת וּפַרְנָסָה וְכַיּוֹצֵא. וְאֵין נָכוֹן לַעֲשׂוֹת כֵּן, רַק צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל כִּי הַתְּפִלָּה חִיּוּב הִיא עַל כָּל אָדָם לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל הַטּוֹבוֹת וְהַחֲסָדִים שֶׁעוֹשֶׂה עִמּוֹ בְּכָל יוֹם (כַּמְבוֹאָר בִּשְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה), שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה לְכָל אָדָם נִסִּים וְטוֹבוֹת בְּכָל יוֹם. וְעַל־יְדֵי הַהוֹדָיָה וְהַהַלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּעֲבוּר טוֹבוֹתָיו וַחֲסָדָיו, מַכִּירִים אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמִתְקָרְבִים אֵלָיו, כַּמְבוֹאָר בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן (חֵלֶק שְׁנִי סִימָן ב') בַּתּוֹרָה "יְמֵי חֲנֻכָּה". וְעַל־יְדֵי שֶׁמִּתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת כָּרָאוּי (כַּמְבוֹאָר לְמַעְלָה, וּבִפְרָט כַּמְבוֹאָר בְּסָעִיף כ"ו), זוֹכֶה לָאוֹר שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גְּנָזוֹ עֲבוּר צַדִּיקֵי הָאֱמֶת (כַּמְבוֹאָר בְּסָעִיף כ"ו בְּסוֹפוֹ): (תורה טו, ה)