מט

וְדַע שֶׁעַזֵּי פָּנִים הַמְּצוּיִים בְּכָל דּוֹר, הַיְנוּ הַמִּתְנַגְּדִים וְהַלֵּצִים הַחוֹלְקִים וְהַמְבַזִּים אֶת הָאָדָם הַמִּתְחַזֵּק לַעֲסֹק בִּתְפִלָּה, הֲגַם שֶׁלֹּא זָכָה לְתִקּוּן הַבְּרִית בִּשְׁלֵמוּת, הַחוֹלְקִים וְהַעָזֵי פָּנִים הַנַּ"ל מְכֻנִּים כְּלָבִים. כִּי בֶּאֱמֶת אֲפִלוּ הָאָדָם שֶׁעוֹד לֹא זָכָה לְתִקּוּן הַבְּרִית בִּשְׁלֵמוּת, גַּם הוּא צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק בְּכָל כֹּחוֹ לַעֲסֹק בִּתְפִלּוֹת וּבַקָּשׁוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בֶּאֱמֶת בְּלִי שׁוּם פְּנִיָּה. וְהָאֲנָשִׁים הַחוֹלְקִים עָלָיו וּמְבַזִּים אוֹתוֹ, מְכֻנִּים כְּלָבִים מַמָּשׁ, וְחַטָּאתָם גְּדוֹלָה מְאֹד. וְצָרִיךְ לָדַעַת כִּי הַיְגִעוֹת שֶׁמִּתְיַגֵּעַ וּמִתְחַזֵּק לְהִתְפַּלֵּל, הֲגַם שֶׁאֵינוֹ מַרְגִּישׁ בַּתְּפִלָּה שׁוּם חִיּוּת, כִּי עֲדַיִן לֹא זָכָה לְתִקּוּן הַבְּרִית בִּשְׁלֵמוּת, אַף עַל פִּי כֵן צָרִיךְ לָדַעַת כִּי הִתְחַזְקוּתוֹ, וּמַה שֶׁכּוֹפֶה עַצְמוֹ לְהִתְפַּלֵּל כְּפִי יְכָּלְתוֹ, חָשׁוּב וְיָקָר הוּא מְאֹד אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ: (תורה נ)