מח

כָּל יְהוּדִי כְּפִי שֶׁהוּא זוֹכֶה לְתִקּוּן הַבְּרִית, הַיְנוּ כְּפִי שֶׁהוּא שׁוֹמֵר אֶת מֹחוֹ וּמַחֲשַׁבְתּוֹ מֵהִרְהוּרֵי נִאוּף, וְכֵן מִכָּל מִינֵי הִרְהוּרִים רָעִים (שֶׁזֶּה מְכֻנֶּה תִּקּוּן הַבְּרִית, כַּמְבוֹאָר בְּסָעִיף מ"א, בְּסוֹפוֹ), וְהוּא מְקֹרָב בֶּאֱמֶת לְצַדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁזָּכוּ לִשְׁמִירַת הַבְּרִית בִּשְׁלֵמוּת, כָּךְ יָכוֹל הוּא לָחוּשׁ נְעִימוּת וְחִיּוּת בְּתֵבוֹת הַתְּפִלָּה, וְכֵן בְּתֵבוֹת שֶׁל כָּל מִינֵי תְּפִלּוֹת וּבַקָּשׁוֹת שֶׁעוֹסֵק בָּהֶן, וּתְפִלָּתוֹ מִתְקַבֶּלֶת לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. אֲבָל עַל־יְדֵי פְּגַָם הַבְּרִית אֵינוֹ יָכוֹל לְהַרְגִּישׁ עֲרֵבוּת וְחִיּוּת בְּתֵבוֹת הַתְּפִלּוֹת שֶׁעוֹסֵק בָּהֶן, וְאֵין נַחַת וְתַעֲנוּג כִּבְיָכוֹל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְּפִלָּתוֹ: (תורה נ)