נג

גַּם צָרִיךְ לְתַקֵּן בִּתְפִלָּתוֹ שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים. אֶחָד, שֶׁצָּרִיךְ לְתַקֵּן אֶת הָאֲנָשִׁים שֶׁנָּפְלוּ לֶאֱמוּנוֹת כּוֹזְבוֹת, הַיְנוּ שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת וּבִשְׁלֵמוּת כָּאֵלֶּה, בְּאֹפֶן שֶׁעַל־יְדֵי תְּפִלָּתוֹ תִּכָּנֵס הִתְעוֹרְרוּת לְיִרְאַת הַשֵּׁם וְדַעַת אֲמִתִּית בַּאֲנָשִׁים שֶׁנָּפְלוּ רַחֲמָנָא לִצְּלָן לֶאֱמוּנוֹת כּוֹזְבוֹת, שֶׁיַּשְׁלִיכוּ אֶת הָאֱמוּנוֹת הַכּוֹזְבוֹת, וְיַכְנִיסוּ בְּלִבָּם אֱמוּנָה אֲמִתִּית בִּשְׁלֵמוּת. הַדָּבָר הַשֵּׁנִי שֶׁצָּרִיךְ לְתַקֵּן, הוּא שֶׁצָּרִיךְ לְכַוֵּן בְּעֵת הַתְּפִלָּה, לְהִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת וּבִשְׁלֵמוּת כָּזוֹ (כַּמְבוֹאָר בְּאוֹת תְּפִלָּה בְּכַמָּה סְעִיפִים), בְּאֹפֶן שֶׁעַל־יְדֵי תְּפִלָּתוֹ יְתֻקַּן הַלֵּב שֶׁל הַמְחַקְּרִים חַכְמֵי פִילוֹסוֹפְיָה, שֶׁלֹּא יֶחֶטְאוּ עַל־יְדֵי דַּעְתָּם הָעַקְמוּמִית. וְהַשְּׁלִישִׁי עַל־יְדֵי תְּפִלָּה בִּשְׁלֵמוּת וּבֶאֱמֶת כָּרָאוּי, מְבַטְּלִים כָּל מִינֵי חֶרְפּוֹת וּבִזְיוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִשּׂוֹנְאִים, וּמְהַפְּכִים אֶת הַחֶרְפּוֹת וְהַבִּזְיוֹנוֹת לְכָבוֹד. הַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי תְּפִלָּה בִּשְׁלֵמוּת זוֹכֶה לְדַעַת אֲמִתִּית, לְהָבִין שֶׁכָּל הַחֶרְפּוֹת וּבִזְיוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִשּׂוֹנְאָיו, הֵם עִנְיַן שֶׁל כָּבוֹד אֲמִתִּי, כַּמְבוֹאָר בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן (חֵלֶק א' סִימָן נ"ה סָעִיף ו') בְּתּוֹרָה 'אַבָּא שָׁאוּל': (תורה נה, ו-ז)