נד

בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה עוֹמֵד הָאָדָם בְּהֵיכַל הַמֶּלֶךְ, מַלְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם, הַיְנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. עַל־כֵּן צָרִיךְ לְהִתְבַּטֵּל לְפָנָיו בְּבִטּוּל גָּמוּר, שֶׁלֹּא יִרְאֶה וְלֹא יַרְגִּישׁ בִּשְׁעַת תְּפִלָּה שׁוּם דָּבָר, מִלְּבַד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְגַם אֶת עַצְמוֹ לֹא יַרְגִּישׁ, רַק יִזְכּוֹר וְיַרְגִּישׁ שֶׁעוֹמֵד לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים. וְעַל־יְדֵי זֶה מִתְבַּטְּלִים הַחֶרְפּוֹת וְהַבִּזְיוֹנוֹת [כַּמְבוֹאָר בַּסָּעִיף הַקּוֹדֵם בְּסוֹפוֹ, כְּפִי הַפֵּרוּשׁ שֶׁל לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן, בַּתּוֹרָה הַנַּ"ל, סָעִיף הַנַּ"ל]: (תורה נה, ז)