נה

עַל־יְדֵי תְּפִלָּה כְּתִקּוּנָהּ (כַּמְבוֹאָר לְמַעְלָה בְּכַמָּה סְעִיפִים), זוֹרֵחַ אוֹר זְכוּת אָבוֹת. הַיְנוּ שֶׁמִּתְעוֹרֵר הַזְּכוּת שֶׁל הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים, לְהָגֵן הֵן עַל הָאָדָם הַמִּתְחַזֵּק בִּתְפִלָּה בֶּאֱמֶת, וְהֵן עַל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. וְעַל־יְדֵי זֶה מַמְשִׁיכִים קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֲפִלוּ בִּזְמַן הַגָּלוּת, וְעַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל זוֹכֶה לִרְאוֹת מַפָּלַת הָרְשָׁעִים. הַיְנוּ שֶׁזּוֹכֶה לְהָבִין שֶׁהַהַצְלָחָה שֶׁל הָרְשָׁעִים, הִיא עַצְמָהּ מַפָּלָתָּם. וְכָל זֶה נַעֲשָׂה עַל־יְדֵי שֶׁמְּלַמֵּד זְכוּת עַל הָרָשָׁע, כַּמְבוֹאָר בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן בַּתּוֹרָה "אַבָּא שָׁאוּל" הַנַּ"ל. וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לֶאֱמוּנָה וּתְפִלָּה בִּשְׁלֵמוּת, (כַּמְבוֹאָר בַּתּוֹרָה הַנַּ"ל): (תורה נה, ח)