ב

וְזֶה בְּחִינוֹת הִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה שֶׁל לֶעָתִיד לָבוֹא, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר, שֶׁלֶּעָתִיד יִתְגַּלֶּה אוֹרַיְתָא דְּעַתִּיקָא סְתִימָאָה, כִּי עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה – עַל־יְדֵי הַשֵּׂכֶל, שֶׁהוּא מֹשֶׁה מָשִׁיחַ*, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי כא): עִיר גִּבּוֹרִים עָלָה חָכָם. וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּחִינַת מֹשֶׁה מָשִׁיחַ, יוּכַל לְקַבֵּל הַתּוֹרָה וְיָכוֹל לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרַת הַתּוֹרָה לְלַמֵּד שְׁאָר בְּנֵי־אָדָם, כִּי הִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה בָּא מִיִּחוּדָא דְּקֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם א): שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ וְכוּ’, אָבִיךָ דָּא קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־ הוּא, וְאִמֶּךָ דָּא כְּנֶסֶת־יִשְׂרָאֵל (זוהר יתרו פה. פינחס ריג.), וְיִחוּדָם – עַל־יְדֵי הַעֲלָאַת נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל בִּבְחִינַת מַיִּין נוּקְבִין, וְהֶחָכָם יָכוֹל לִקַּח הַנְּפָשׁוֹת וּלְהַעֲלוֹתָם בִּבְחִינַת מַיִּין נוּקְבִין, בִּבְחִינַת (משלי יא): וְלֹקֵחַ נְפָשׁוֹת חָכָם. וְעַל־יְדֵי הַיִּחוּד הַזֶּה נוֹלָד הַתּוֹרָה, וּכְשֶׁעוֹלֶה הֶחָכָם עִם הַנְּפָשׁוֹת בִּבְחִינַת: עִיר גִּבֹּרִים עָלָה חָכָם, עַל־יְדֵי־זֶה: וַיֹּרֶד עֹז מִבְטֶחָה: