וְנֶפֶשׁ זֶה בְּחִינַת רָצוֹן, שֶׁכָּל אֵלּוּ בְּנֵי־ אָדָם, הַבָּאִים לַחֲכַם־הַדּוֹר, כָּל אֶחָד וְאֶחָד יֵשׁ לוֹ אֵיזֶהוּ רָצוֹן, וְהַצַּדִּיק לוֹקֵחַ כָּל הָרְצוֹנוֹת וְעוֹלֶה עִמָּהֶם, וְאַחַר־כָּךְ: וַיֹּרֶד עֹז מִבְטֶחָה. בִּבְחִינַת (יחזקאל א): וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב: רָצוֹא – בַּעֲלִיּוֹת הַנְּפָשׁוֹת, וָשׁוֹב – בַּחֲזָרַת הַנְּפָשׁוֹת עִם הִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה. וְזֶה שֶׁמּוּבָא בְּתִקּוּנֵי זֹהַר (תיקון ע, דף קט.): רָצוֹא – דָּא נוּרִיאֵ”ל, וָשׁוֹב – דָּא מט”ט שַׂר הַפָּנִים. נוּרִיאֵ”ל דָּא נוּר דָּלוּק (זוהר בראשית כג: ובתיקונא שבעין) בַּחֲמִימוּת תַּאֲוַת מָמוֹן, וָשׁוֹב דָּא מ'ט”ט שַׂ’ר הַ’פָּנִים, דְּאִיהוּ רָשִׁים בְּשֵׁם מֹשֶׁה, דְּאִיהוּ מָשִׁיחַ, שֶׁהוּא רוּחַ אַפֵּינוּ, שֶׁעַל־יָדוֹ נִשְׁתַּכֵּךְ הַחֲמִימוּת. וְזֶה: שֶׁכָּכָה גִּימַטְרִיָּא מֹשֶׁה (זוהר בהר קיא: פינחס רלא.), שֶׁהוּא מְשַׁכֵּךְ אֱלִילֵי כֶסֶף וְזָהָב. רָצוֹא דָּא רָצוֹן, שֶׁהוּא הַנֶּפֶשׁ, וָשׁוֹב דָּא מֹשֶׁה, שֶׁמְּקַבֵּל הַתּוֹרָה: