נז

עַל־יְדֵי לִמּוּד שֻׁלְחָן עָרוּךְ בְּכָל יוֹם, וְעַל־יְדֵי לִמּוּד כָּרָאוּי בְּסִפְרֵי מוּסָר מִצַדִיקֵי אֱמֶת, שֶׁהֵם מְלַמְּדִים אֵיךְ לִנְהֹג בְּמִדּוֹת וּבְמַעֲשִׂים, כְּפִי שֶׁמּוֹרֶה הַשֻׁלְחָן עָרוּךְ אֵיךְ לִנְהֹג בְּאִסּוּר וְהֶתֵּר, עַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְהִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי בְּכָל לְבָבוֹ (כָּךְ מְבוֹאָר בְּלִקּוּטֵי הֲלָכוֹת). כִּי בֶּאֱמֶת, כַּאֲשֶׁר הָאָדָם יַאֲמִין וְיֵדַע בְּכָל לְבָבוֹ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מָצוּי בְּכָל הָעוֹלָם וּבְכָל מָקוֹם, וְעוֹמֵד אֵצֶל כָּל אָדָם בִּשְׁעַת תְּפִלָּה, וּמַקְשִׁיב לְכָל מִלָּה מִתְּפִלָּתוֹ, בְּוַדַּאי הָיָה מִתְחַזֵּק לְהוֹצִיא מִפִּיו כָּל מִלָּה בְּכַוָּנָה, וְהָיָה מִתְפַּלֵּל בְּהִתְלַהֲבוּת גְּדוֹלָה. רַק מֵחֲמַת שֶּׁלִּבּוֹ חָלוּק מִשְּׁלֵמוּת אֱמוּנָה, וְאֵינוֹ חָזָק בִּידִיעָה זוֹ בְּכָל לְבָבוֹ, מֵחֲמַת זֶה אֵינוֹ מְדַקְדֵק כָּרָאוּי בִּתְפִלָּתוֹ. הַיְנוּ שֶׁמִּתְפַּלֵּל מַהֵר וְאֵינוֹ מַקְשִׁיב לְמִלּוֹת הַתְּפִלָּה. וְזֶה נוֹבֵעַ מִקֻּשְׁיוֹת וּכְפִירוֹת הַמְּצוּיוֹת בַּלֵּב, הַיְנוּ מַחֲלֹוקֶת הַיֵּצֶר הָרַע שֶׁבַּלֵּב. עַל־כֵּן הַתִּקּוּן לָזֶה, הוּא לִמּוּד פּוֹסְקִים, הַיְנוּ לִמּוּד שֻׁלְחָן עָרוּךְ וְסִפְרֵי מוּסָר שֶׁל צַדִּיקֵי אֱמֶת (כַּמְבוֹאָר לְמַעְלָה). כִּי עַל־יְדֵי זֶה מְבַטֵּל אֶת מַחֲלֹוקֶת הַיֵּצֶר הָרַע בְּשָׁרְשָׁהּ, וּמִתְבַּטְּלוֹת הַקֻּשְׁיוֹת וְהַכְּפִירוֹת מִן הַלֵּב, וְזוֹכֶה לְהִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת כָּרָאוּי בְּכָל לְבָבוֹ: (תורה סב, ב)