יז

מִצְוַת צְדָקָה הִיא תִּקּוּן הַכְּלָלִי שֶׁל מַשָּׂא וּמַתָּן. הַיְנוּ, שֶׁגַּם אִם עוֹסֵק בְּמַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה כָּרָאוּי, חַיָּב לְהַפְרִישׁ חֵלֶק לִצְדָקָה מֵרְוָחָיו, כַּמְבוֹאָר בְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ. וּבְכָל טִרְחָה שֶׁהוּא טוֹרֵחַ בְּמַשָּׂא וּמַתָּן, וּבְכָל דִּבּוּר שֶׁהוּא מְדַבֵּר בְּעִנְיַן זֶה, יַחְשֹׁב כִּי עִקַּר מַשָּׂא וּמַתָּן בָּהֶם הוּא עוֹסֵק, הוּא עַל מְנָת שֶׁיּוּכַל לְקַיֵּם מִצְוַת צְדָקָה, וְזֶהוּ עִקַּר תִּקּוּן מַשָּׂא וּמַתָּן: (תורה כה, ט)