יח

עִקַּר קִיּוּם הָאֱמוּנָה, הַיְנוּ שֶׁהָאָדָם יִהְיֶה חָזָק וְשַׁלֵּם תָּמִיד בֶּאֱמוּנָתוֹ, הוּא רַק עַל־יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית. הַיְנוּ, לִשְׁמוֹר עַל טָהֳרַת הַמֹּחַ מִכָּל מִינֵי מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וּבִפְרָט מֵהִרְהוּרֵי זְנוּת וְדֵעוֹת אֶפִּיקוֹרְסוּת. אֲבָל לִשְׁמוֹר אֶת הַמֹּחַ מִכָּל מִשְׁמָר, אֶפְשָׁרִי רַק עַל־יְדֵי יִרְאַת ה' בֶּאֱמֶת. וּלְיִרְאַת שָׁמַיִם אֲמִתִּית אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת רַק עַל־יְדֵי הִתְקָרְבוּת אֲמִתִּית לְצַדִּיקֵי אֱמֶת. (תורה לא, ג)