יז

עַל־יְדֵי "מְזוֹנָא דְּגוּפָא", הַיְנוּ תַּאֲוַת אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, נֶחְלָשׁ "מְזוֹנָא דְּנִשְׁמָתָא", הַיְנוּ הָרָצוֹן וְהַחֵשֶׁק לַעֲשׂוֹת מַעֲשִׂים טוֹבִים, שֶׁהֵם: תּוֹרָה, תְּפִלָּה, מִצְווֹת, צְדָקוֹת, הַמְּכֻנִּים "מְזוֹנָא דְּנִשְׁמָתָא", וּמִתְקַלְקֶלֶת הַיִּרְאָה הָאֲמִתִּית הַמְצוּיָה בָּאָדָם, שֶׁהִיא עִקַּר מְזוֹנָא דְּנִשְׁמָתָא. (תניינא ח, א)