ד

כָּל אָדָם צָרִיךְ לִמְשֹׁךְ אֶת קְדֻשַּׁת הַשַּׁבָּת לִימֵי הַחוּלִין (כַּמְבוֹאָר בְּאוֹת אֱמֶת וֶאֱמוּנָה סְעִיף מ'). וּכְפִי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָאָדָם מְקַדֵּשׁ אֶת יְמוֹת הַחוֹל, הַיְנוּ, לְפִי עִסּוּקָיו וְעִנְיָנָיו בִּימוֹת הַשָּׁבוּעַ, בִּקְדֻשָּׁה וּבְכַשְׁרוּת, הֵן בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה, הֵן בְּמַשָּׂא וּמַתָּן וּמְלָאכָה, הֵן בְּעִנְיָנִים אֲחֵרִים, כֵּן מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ. הַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי זֶה הוּא מִזְדַּכֵּךְ מִן הָרַע הַמָּצוּי בּוֹ, הֵן מִצַּד הוֹלָדָה, הֵן מִצַּד מַעֲשִׂים רָעִים וּמִדּוֹת רָעוֹת שֶׁבּוֹ. וְעַל־יְדֵי זֶה מְתַקֵּן הַדִּבּוּר, הַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁמְּקַדְּשִׁים אֶת יְמֵי הַחוֹל כַּמְבוֹאָר לְמַעְלָה, זוֹכִים לְהִנָּצֵל מִדִּבּוּרִים פְּגוּמִים, וְזוֹכִים לְדַבֵּר דִּבּוּרֵי קְדֻשָּׁה: תּוֹרָה, תְּפִלָּה, יִרְאַת הַשֵּׁם וְכוּ': (תורה לח, ז)