טז

דָּבָר זֶה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְשַׁלֵּם וְשׁוֹלֵחַ לְאָדָם מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, כְּלוֹמַר יִסּוּרִים הַדּוֹמִים לַעֲבֵרָה שֶׁעָבַר, חֶסֶד גָּדוֹל הוּא, בִּכְדֵי שֶׁהָאָדָם יָבִין בַּמֶּה חָטָא וְיִתְעוֹרֵר לִתְשׁוּבָה. כִּי בִּתְהִלִּים (צ') "תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה" מְבוֹאָר, כִּי כָּל הַיִּסּוּרִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹלֵחַ לָאָדָם, הֵם כְּדֵי שֶׁיִּתְעוֹרֵר לִתְשׁוּבָה, כַּמְבוֹאָר בְּפָסוּק (שָׁם, ג): "תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא וַתֹּאמֶר שׁוּבוּ בְנֵי אָדָם". וּמְבוֹאָר בְּרַשִׁ"י זַ"ל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹלֵחַ לְאָדָם יִסּוּרִים קָשִׁים, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, שֶׁבְּאֶמְצָעוּתָם אוֹמֵר הוּא לָאָדָם לָשׁוּב מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה. וְעִקָּר עִנְיַן זֶה, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹלֵחַ יִסּוּרִים מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, הוּא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. (תורה קפז)