א

צָרִיךְ לְהִזָּהֵר מְאֹד לֹא לְהִתְבַּלְבֵּל נֹכַח הַמַחֲלֹוקֶת בֵּין צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, רַק צָרִיךְ לְהַאֲמִין בְּכָל צַדִּיקֵי הָאֱמֶת, שֶׁאֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב עַל יָדָם אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְהֵם נוֹהֲגִים בְּכָל הָעִנְיָנִים עַל פִּי הַתּוֹרָה וְהָאֱמֶת. כִּי כָּל הַבִּלְבּוּלִים וְהַקּוּשִׁיוֹת הַמִּתְעוֹרְרִים בְּמֹחַ הָאָדָם עַל צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים מֵחֲמַת הַמַחֲלֹוקֶת שֶׁבֵּינֵיהֶם, נוֹבְעִים מֵחֲמַת שֶׁהַמֹּחַ מְקֻלְקָל מְאֹד מִתַּאֲווֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת, וּבִפְרָט עַל־יְדֵי קִלְקוּל פְּגָם הַבְּרִית, הַיְנוּ הִרְהוּרִים רָעִים מִן הַתַּאֲוָה הַכְּלָלִית. וּמֵחֲמַת קִלְקוּל מֹחוֹ, חֲפֵצוֹת דֵּעוֹתָיו הָרָעוֹת לְהַרְחִיקוֹ וְלִדְחוֹתוֹ מִצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּמֵאַנְשֵׁי אֱמֶת הַמְקֹרָבִים אֲלֵיהֶם.

וְכָל אָדָם צָרִיךְ לָדַעַת, כִּי אֶת הַתִּקּוּן לְמִדּוֹתָיו וּמַעֲשָׂיו יָכוֹל הוּא לְהַשִּׂיג רַק עַל־יְדֵי הִתְקָרְבוּת אֲמִתִּית לְצַדִּיקֵי אֱמֶת וּלְתַלְמִידֵיהֶם הָאֲמִתִּיִּים. וּמֵחֲמַת זֹאת מִתְגַּבֵּר הַיֵּצֶר הָרַע מְאֹד עַל כָּל אָדָם בְּכָל מִינֵי תַּחְבּוּלוֹת, שֶׁלֹּא לָתֵת לוֹ לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקֵי אֱמֶת וּלְאַנְשֵׁיהֶם. עַל־כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לָחוּס וּלְרַחֵם עַל עַצְמוֹ וּלְהִתְבּוֹנֵן הֵיטֵב, וְדַוְקָא עַל־יְדֵי הַבִּלְבּוּלִים וְהַקּוּשִׁיוֹת הַחוֹדְרִים לְמֹחוֹ עַל צַדִּיקֵי אֱמֶת וְאַנְשֵׁיהֶם, צָרִיךְ לְהִתְעוֹרֵר וְלָקַחַת לְעַצְמוֹ תּוֹכֵחָה וּמוּסָר לָשׁוּב אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. כִּי צָרִיךְ לְהִתְבּוֹנֵן הֵיטֵב, שֶׁהַבִּלְבּוּלִים וְהַקּוּשִׁיוֹת רוֹצִים לְהַרְחִיקוֹ מִצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וְאַנְשֵׁיהֶם, וְעַל־יְדֵי הִתְרַחֲקוּת זוֹ יָכוֹל לְהִשָּׁאֵר חָלִילָה מְקֻלְקָל בְּמֹחוֹ, בְּמִדּוֹתָיו וּבְמַעֲשָׂיו לָנֶצַח. אֲבָל עַל־יְדֵי קֵרוּב לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וְקִיּוּם עֵצוֹתֵיהֶם, בְּוַדַּאי יְתֻקַּן, הֵן בַּמֹּחַ, הֵן בְּמִדּוֹת, הֵן בְּמַעֲשִׂים: (תורה ה, ד)