ב

צָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל תָּמִיד לִמְצוֹא אֵיזֶה זְכוּת וּנְקֻדָּה טוֹבָה בְּכָל יְהוּדִי, וְלֹא לְהַבִּיט כְּלָל בְּחֶסְרוֹנוֹתָיו וּבְמִדּוֹתָיו הָרָעוֹת, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁמַּבִּיטִים בְּחֶסְרוֹנוֹת הָאָדָם, בָּאִים לִידֵי שִׂנְאָה, קִנְאָה וּמַחֲלֹוקֶת. רַק שֶׁעַל פִּי רֹב יֵשׁ בָּאָדָם מִדּוֹת רָעוֹת וּמַעֲשִׂים רָעִים גַּם כֵּן, עַל־כֵּן צָרִיךְ לְהִזָּהֵר מְאֹד שֶׁלֹּא לִלְמֹד חַס וְשָׁלוֹם מִמִּדּוֹתֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים. וְצָרִיךְ לָדוּן כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת, אֲפִלוּ אוֹתָם אֲנָשִׁים הַחוֹלְקִים עָלָיו וּמְבַזִּים אוֹתוֹ, וְעַל־יְדֵי זֶה יִנָּצֵל תָּמִיד מִמַחֲלֹוקֶת וּמִשִּׂנְאָה וְקִנְאָה. וְעַל־יְדֵי זֶה שֶׁדָּן כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת, עוֹשֶׂה כֶּתֶר יָקָר מְשֻׁבָּץ בְּכַמָּה מִינֵי אֲבָנִים יְקָרוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כַּמְבוֹאָר בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן בְּסוֹף הַתּוֹרָה "קְרָא אֶת יְהוֹשֻׁעַ" (חֵלֶק א' סִימָן ו'): (תורה ו, סוף)