ג

כְּשֶׁיֵּשׁ מַחֲלֹוקֶת וּמְרִיבָה עַל מִשֶׁהוּ, וּמְבַזִּים אוֹתוֹ וְהוּא שׁוֹתֵק, וְאֵינוֹ מֵשִׁיב מִלְחָמָה לַאֲנָשִׁים הַנִּלְחָמִים בּוֹ וּמְבַזִּים אוֹתוֹ, רַק שׁוֹמֵעַ חֶרְפָּתוֹ וְשׁוֹתֵק, וְלֹא מִפְּנֵי שֶׁחָפֵץ לְצַעֵר אֶת מִי שֶׁנִּלְחַם בּוֹ (ע' תורה פב), רַק שׁוֹתֵק כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה לוֹ כַּפָּרַת עֲווֹנוֹת, הֲרֵי זֶה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה וְעִקָּר הַתִּקּוּן עַל כָּל חֲטָאָיו וַעֲווֹנוֹתָיו. וְהוּא חָכָם אֲמִתִּי וְזוֹכֶה לְ'כָבוֹד אֱלוֹקִי' וּלְחֵלֶק טוֹב לָעוֹלָם הַבָּא, וְיִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בִּבְחִינָה שֶׁל "אָדָם הַיּוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא" (עַיֵּן יְחֶזְקֵאל א, כו), שֶׁמִּשָּׁם יוֹצֵא הַמִּשְׁפָּט לְכָל הָאֲנָשִׁים בָּאֵי עוֹלָם: (תורה ו, ו)