כב

מַה שֶׁיֵּשׁ מַחֲלֹוקֶת בֵּין צַדִּיקֵי אֱמֶת, הַדָּבָר נוֹבֵעַ מִן הֶחָלָל הַפָּנוּי שֶּׁנּוֹצָר בִּבְרִיאַת הָעוֹלָם, שֶׁהוּא דָּבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינוֹ בְּשֵׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי. לָכֵן אָסוּר לְהַרְהֵר עַל הַמַחֲלֹוקֶת בֵּין צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, רַק צָרִיךְ לְהַאֲמִין, שֶׁהַדֵּעוֹת שֶׁל כָּל צַדִּיקֵי הָאֱמֶת הֵם מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲפִלוּ דֵּעוֹתֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקֵי הָאֱמֶת שֶׁהַהֲלָכָה לֹא נִפְסְקָה כְּדַעְתָּם. הַיְנוּ, שֶׁאֲנָשִׁים אֵינָם יְכוֹלִים לִנְהֹג בְּדֶרֶךְ הַתּוֹרָה וּבְעִנְיְנֵי דֶּרֶךְ אֶרֶץ לְפִי דֵּעוֹתֵיהֶם וְהַנְהָגוֹתֵיהֶם, וְגַם אֵינָם יְכוֹלִים לְהִתְעוֹרֵר לְיִרְאַת הַשֵּׁם וּלְמִדּוֹת טוֹבוֹת מִמִּדּוֹתֵיהֶם וְהַנְהָגוֹתֵיהֶם, וְאַף־עַל־פִּי כֵן צָרִיךְ לָדַעַת, כִּי גַּם דֵּעוֹתֵיהֶם הֵם מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אִם הֵם מְכַוְּנִים בָּהֶם לְשֵׁם שָׁמַיִם בֶּאֱמֶת לַאֲמִתָּהּ, כַּמְבוֹאָר בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן (חֵלֶק א' סִימָן נ"ו). וּמַדּוּעַ מֵבִיא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּדַעְתָּם שֶׁל צַדִּיקִים אֵלּוּ סְבָרוֹת, שֶׁאֵינָן כְּפִי הַהֲלָכָה לְכָל אָדָם? זֹאת אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בְּשׁוּם שֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי, כַּמְבוֹאָר בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן (שם), רַק צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וּלְהַאֲמִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת, וְלֹא יְהַרְהֵר וְלֹא יִתְבַּלְבֵּל מִמַחֲלֹוקֶת שֶׁל צַדִּיקֵי אֱמֶת: (תורה סד, ד)