לב

צָרִיךְ לָדַעַת, כִּי כַּאֲשֶׁר הַחוֹלְקִים וְהַשּׂוֹנְאִים לָאָדָם, רְשָׁעִים הֵם, אֲזַי וַדַּאי כַּוָּנָתָם בַּמַחֲלֹוקֶת לְרָעָה, שֶׁחוֹלְקִים עַל הָאָדָם בִּגְלָל שִׂנְאָה אוֹ קִנְאָה. אֲבָל כַּאֲשֶׁר הַחוֹלְקִים הֵם צַדִּיקִים, אֲזַי וַדַּאי כַּוָּנָתָם לְטוֹבָה. שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁחוֹלְקִים עַל הָאָדָם, מַמְתִּיקִים הֵם מֵעָלָיו אֶת הַדִּינִים הַקָּשִׁים. הַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי הַמַחֲלֹוקֶת שֶׁחוֹלְקִים עָלָיו, בְּטֵלִים מִמֶּנּוּ צָרוֹת רַבּוֹת וְיִסּוּרִים. וְצָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְהִנָּצֵל מִן הַטָּעוּת, וְשֶׁלֹּא לַחֲשֹׁב שֶׁמַחֲלֹוקֶת הַצַּדִּיקִים הִיא מַחֲלֹוקֶת גְּמוּרָה, כְּדֵי שֶׁמַחֲלֹוקֶת זוֹ לֹא תִּתְהַפֵּךְ חַס וְשָׁלוֹם, לְמַחֲלֹוקֶת הַסִּטְרָא אָחֳרָא: (תורה רעז)