לא

כְּשֶׁיֵּשׁ מַחֲלֹוקֶת עַל הָאָדָם, אַל לוֹ לַעֲמוֹד מוּל שׂוֹנְאָיו וּלְהָרַע לָהֶם כְּפִי שֶׁהֵם עוֹשִׂים לוֹ, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁעוֹמֵד בְּתֹקֶף נֶגֶד שׂוֹנְאָיו, הוּא גּוֹרֵם לָהֶם לְהִתְגַּבֵּר וּלְהַשִּׂיג בְּנָקֵל מַטְּרָתָם, חַס וְשָׁלוֹם. הַיְנוּ שֶׁיּוּכְלוּ יוֹתֵר לְהָרַע לוֹ, חָלִילָה. רַק אַדְּרַבָּא, צָרִיךְ לָדוּן אֶת הַשּׂוֹנְאִים וְאֶת הַחוֹלְקִים לְכַף זְכוּת, וְצָרִיךְ לִגְמֹל עִמָּהֶם כָּל מִינֵי טוֹבוֹת, וְעַל־יְדֵי זֶה מְבַטְּלִים אֶת מַחֲשָׁבוֹת הַשּׂוֹנְאִים וְדֵעוֹתֵיהֶם, וְהָרָע שֶׁרָצוּ לִגְרֹם לוֹ, מִתְהַפֵּךְ עֲלֵיהֶם, וְהוּא נִצּוֹל מֵהֶם: (תורה רעז)