יא

צָרִיךְ לָדַעַת, שֶׁגַּם אִם נָפַל לִמְקוֹם קְלִפּוֹת, הַיְנוּ לְמָקוֹם נָמוּךְ וְשָׁפֵל כָּל כָּךְ, שֶׁהָאֲנָשִׁים שָׁם רְחוֹקִים מְאֹד מִן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּמַעֲשֵׂיהֶם וּבְמִדּוֹתֵיהֶם, וְנִדְמֶה לוֹ לָאָדָם שֶׁנָּפַל לַמָּקוֹם הַהוּא, אוֹ שֶׁאֲפִלּוּ כְּבָר חָלִילָה נָפַל לְמַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים, וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁכְּבָר לֹא יוּכַל לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מֵחֲמַת שֶׁהִתְרַחֵק מְאֹד מִן הָאֱמֶת, הֵן מֵחֲמַת הַמָּקוֹם הַשָּׁפֵל אֲשֶׁר לְשָׁם נָפַל, הֵן מֵחֲמַת מַעֲשָׂיו הַגְּרוּעִים וּמִדּוֹתָיו הָרָעוֹת, צָרִיךְ לָדַעַת שֶּׁאֵין הָאֱמֶת כָּךְ, רַק מִכָּל מָקוֹם רָחוֹק מִן הָאֱמֶת, וּמִתּוֹךְ עֹמֶק הַמַּעֲשִׂים הָרָעִים וְהַמִּדּוֹת הָרָעוֹת, אֶפְשָׁר לָשׁוּב אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלִזְכּוֹת לַחְזֹר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, אִם מִתְגַּבְּרִים בֶּאֱמֶת. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מָצוּי בְּכָל מָקוֹם וְקָרוֹב לָאָדָם בְּכָל מְקוֹם הִמָּצְאוֹ, אֲבָל בְּוַדַּאי, בִּמְקוֹמוֹת הַשְּׁפָלִים, אוֹ כַּאֲשֶׁר הָאָדָם נָפַל לְמַעֲשִׂים גְּרוּעִים, אֲזַי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְכֻסֶּה וְנֶעְלָם מִמֶּנּוּ מְאֹד. עַל־כֵּן עַל הָאָדָם לְהִתְגַּבֵּר בְּיֶתֶר יְגִיעוֹת וּטְרָחוֹת, וְצָרִיךְ לַעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לָשׁוּב אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. אָמְנָם אִם יִתְגַּבֵּר כָּרָאוּי, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּוַדַּאי יַעַזְרֵהוּ, שֶׁיָּבוֹא לָאֱמֶת בִּשְׁלֵמוּת. (תורה לג, ב)