יֶשְׁנָם אֲנָשִׁים, שֶׁעָבְרוּ עֲבֵרוֹת מְרֻבּוֹת, עַד שֶׁנָּפְלוּ לְ"הַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה", הַיְנוּ שֶׁכֹּה הִתְרַחֲקוּ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁאֵינָם מַרְגִּישִׁים, כִּי עוֹבְרֵי עֲבֵרוֹת הֵם. וּכְשֶׁמִּתְעוֹרְרִים לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, נִדְמֶה לָהֶם, כִּי כְּבָר אָפְסָה תִּקְוָה חַס וְשָׁלוֹם, וְנִדְמֶה לָהֶם, כִּי כְּבָר לֹא יוּכְלוּ לָשׁוּב לְיִרְאַת הַשֵּׁם וּלְקִיּוּם הַתּוֹרָה. כִּי כַּאֲשֶׁר אָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה וְשׁוֹנֶה בָּהּ, נִדְמֶה לוֹ כְּהֶתֵּר, וְעַל־יְדֵי זֶה נוֹפֵל לְ"הַסְתָּרָה", הַיְנוּ, הוּא מִתְרַחֵק מְעַט מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲבָל לְאַחֵר מִכֵּן, אִם אֵינוֹ מִתְחָרֵט עַל הָרָע שֶׁעָשָׂה, וְעוֹבֵר עוֹד עֲבֵרוֹת רַבּוֹת, אֲזַי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְעַלֵּם וּמִתְכַּסֶּה מִמֶּנּוּ בְּ"הַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה". הַיְנוּ שֶׁמִּתְרַחֵק כָּל כָּךְ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁכַּמָּה שֶׁחוֹטֵא, אֵינוֹ מַרְגִּישׁ כְּלָל כִּי חוֹטֵא הוּא.
וּכְשֶׁמִּתְרַחֲקִים חָלִילָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּ"הַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה", קָשֶׁה בְּוַדַּאי מְאֹד לָשׁוּב מִדֶּרֶךְ תּוֹעִים. אֲבָל עַל־יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה בֶּאֱמֶת, אֶפְשָׁר לְעוֹרֵר אֲפִלוּ אוֹתוֹ אָדָם שֶׁנָּפַל בְּ"הַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה", וְאֶפְשָׁר לְהוֹדִיעוֹ, שֶׁיֵּשׁ לוֹ תִּקְוָה גְּדוֹלָה לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. כִּי בֶּאֱמֶת, עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת הָאֲמִתִּית לְצַדִּיקֵי הָאֱמֶת, שֶׁרַק בְּאֶמְצָעוּתָם זוֹכִים לְעֵסֶק הַתּוֹרָה בֶּאֱמֶת, יָכוֹל כָּל אָדָם לְהִתְקָרֵב אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲפִלוּ נִתְרַחֵק מְאֹד חָלִילָה. כָּל זֹאת כָּאָמוּר, עַל־יְדֵי הִתְקָרְבוּת אֲמִתִּית לְצַדִּיקֵי הָאֱמֶת, כִּי רַק אָז זוֹכִים לְעֵסֶק הַתּוֹרָה בֶּאֱמֶת. וְעַל־יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה בֶּאֱמֶת, אֶפְשָׁר לָשׁוּב אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הַיְנוּ לְיִרְאַת הַשֵּׁם וְקִיּוּם הַתּוֹרָה. (תורה נו, ג)