וְצָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ אֲרִיכוּת יָמִים לְתוֹךְ הַמַּלְכוּת, שֶׁלֹּא תִּהְיֶה בִּבְחִינוֹת (פסחים פז:): הָרַבָּנוּת מְקַבֶּרֶת אֶת בְּעָלֶיהָ. כִּי כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁיֵּשׁ לוֹ הוּא בְּחִינַת צוֹפֶה, שֶׁמֻּטָּל עָלָיו לְהַזְהִיר וּלְהוֹכִיחַ אֶת הָאֲנָשִׁים שֶׁהֵם מִשָּׁרְשׁוֹ, שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּחִינַת מַלְכוּת עֲלֵיהֶם. וְאִם הוּא מַזְהִיר וּמוֹכִיחַ אוֹתָם, אֲזַי הוּא עוֹשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ, וּמַצִּיל אֶת נַפְשׁוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל ג): צֹפֶה נְתַתִּיךָ לְבֵית יִשְׂרָאֵל וְכוּ’, וְאַתָּה כִּי הִזְהַרְתָּ רָשָׁע וְלֹא שָׁב מֵרִשְׁעוֹ וְכוּ’, הוּא בַּעֲוֹנוֹ יָמוּת, וְאַתָּה אֶת נַפְשְׁךָ הִצַּלְתָּ. אֲבָל אִם אֵינוֹ מַזְהִיר וּמוֹכִיחַ אוֹתָם, אֲזַי הָעֹנֶשׁ עָלָיו (כ”ש שם). וְעַל־כֵּן הָרַבָּנוּת מְקַבֶּרֶת אֶת בְּעָלֶיהָ, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לִרְאוֹת לְהַמְשִׁיךְ אֲרִיכוּת יָמִים לְתוֹךְ הַמַּלְכוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּרְאֶה שֶׁיּוּכַל לְהַזְהִיר וּלְהוֹכִיחַ אוֹתָם.
אַךְ אֵיךְ אֶפְשָׁר לוֹ לְהַזְהִיר וּלְהוֹכִיחַ אוֹתָם, כִּי אֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה שֶּׁצָּרִיךְ לָהֶם וְגַם אֵינָם אֶצְלוֹ לְהוֹכִיחַ אוֹתָם, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לָזֶה דַּעַת, כְּדֵי לֵידַע אֵיךְ לְהוֹכִיחָם. וְלָבוֹא לַדַּעַת הַזֶּה הוּא גַּם־כֵּן עַל־יְדֵי אֲרִיכַת יָמִים בְּעַצְמוֹ, וְזֶה שֶׁאוֹמְרִים הָעוֹלָם, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מֵחַיָּיו, כִּי עִקַּר הַיְדִיעָה הוּא מֵחַיִּים, מֵאֲרִיכוּת יָמִים:
כִּי לָבוֹא לַאֲרִיכוּת יָמִים הוּא עַל־יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה, כִּי אוֹרַיְתָא שְׁמָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא (תיקון י דף כה:), וּכְמוֹ כְּשֶׁצְּרִיכִין לִקְרוֹת אֶת אֶחָד, קוֹרִין אוֹתוֹ בִּשְׁמוֹ, כֵּן כְּשֶׁצְּרִיכִין לִקְרוֹת אֶת חֵי הַחַיִּים כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ מִמֶּנּוּ חַיִּים וַאֲרִיכוּת יָמִים, צָרִיךְ לִקְרוֹת אוֹתוֹ בִּשְׁמוֹ, כִּבְיָכוֹל, וּשְׁמוֹ הוּא הַתּוֹרָה כַּנַּ”ל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה קוֹרִין אֶת הָאֲרִיכוּת יָמִים. וְעַל־כֵּן מֻזְהָר הַמֶּלֶךְ עַל עֵסֶק הַתּוֹרָה בְּיוֹתֵר מִכָּל הָעוֹלָם, מֵחֲמַת שֶׁהוּא צָרִיךְ לִקְרוֹת אֶת הָאֲרִיכוּת יָמִים לְתוֹךְ הַמַּלְכוּת כַּנַּ”ל. וְזֶה שֶׁכָּתוּב בְּפָרָשַׁת הַמֶּלֶךְ (דברים יז): וְהָיְתָה עִמּוֹ וְקָרָא בוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו, לְמַעַן יַאֲרִיךְ יָמִים עַל מַמְלַכְתּוֹ. וְזֶה: וְקָרָא בוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו – וְקָרָא בוֹ דַּיְקָא, הַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה הוּא קוֹרֵא אֶת הַחַיִּים כַּנַּ”ל. וְזֶה: יְמֵי חַיָּיו – יְמֵי חַיָּיו דַּיְקָא, כִּי כְּשֶׁמְּקַבְּלִין אֶת הַחִיּוּת, צָרִיךְ לְקַבְּלָם בְּמִדָּה, כִּי בְּלֹא מִדָּה וְצִמְצוּם אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל אֶת הַחִיּוּת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מֵחֲמַת רִבּוּי אוֹר, כִּי רִבּוּי הַשֶּׁמֶן גּוֹרֵם כִּבּוּי הַנֵּר, עַל־כֵּן צָרִיךְ לְקַבֵּל הַחִיּוּת בְּמִדָּה. וְזֶה זוֹכִין עַל־ יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה.
כִּי הַתּוֹרָה הִיא שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, וְהַשֵּׁם הוּא הַכְּלִי שֶׁל הַדָּבָר, שֶׁבַּשֵּׁם הַזֶּה נִגְבָּל הַחִיּוּת שֶׁל הַדָּבָר הַזֶּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ב): נֶפֶשׁ חַיָּה הוּא שְׁמוֹ. שֶׁבַּשֵּׁם נִגְבָּל הַנֶּפֶשׁ וְהַחִיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁקּוֹרִין אֶת הָאָדָם בִּשְׁמוֹ, הוּא מְזֻמָּן תֵּכֶף אֶצְלוֹ, מֵחֲמַת שֶׁבַּשֵּׁם נִגְבָּל כָּל הַנֶּפֶשׁ וְהַחִיּוּת שֶׁלּוֹ. וְכֵן הַתּוֹרָה הוּא שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, הַיְנוּ שֶׁשָּׁם נִגְבָּל הַחִיּוּת מֵחֵי הַחַיִּים, כִּי הַתּוֹרָה הִיא בְּחִינַת מִדּוֹת, כִּי יֵשׁ בְּהַתּוֹרָה אוֹתִיּוֹת וְתֵבוֹת וּפְסוּקִים וּפָרָשִׁיּוֹת וּסְדָרִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת מִדּוֹת, שֶׁבָּהֶם נִגְבָּל הַחִיּוּת בְּמִדָּה, וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁהוּא בְּחִינַת מִדּוֹת, יְכוֹלִים לְקַבֵּל אֶת הַחִיּוּת, כִּי עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה קוֹרִים אֶת הַחַיִּים, וּמַמְשִׁיכִין אֶת הַחִיּוּת לְתוֹךְ הַמִּדּוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת יָמִים. וְזֶה שֶׁכָּתוּב (תהלים לט): וּמִדַּת יָמַי מַה הִיא. הַיְנוּ שֶׁהַתּוֹרָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת מָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ו): מָה הָעֵדוֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים, הִיא בְּחִינַת מִדּוֹת וְיָמִים כַּנַּ”ל, שֶׁעַל־יָדָהּ קוֹרִין אֶת הַחִיּוּת לְתוֹךְ הַמִּדּוֹת וְהַיָּמִים, שֶׁבְּלֹא זֶה לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְקַבֵּל אֶת הַחִיּוּת, מֵחֲמַת רִבּוּי אוֹר. וְזֶה: וְקָרָא בוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו – שֶׁעַל־יְדֵי הַתּוֹרָה קוֹרֵא אֶת הַחִיּוּת לְתוֹךְ הַיָּמִים וְהַמִּדּוֹת כַּנַּ”ל.
וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה בַּפֶּה דַּיְקָא, כִּי כְּשֶׁצְּרִיכִין לִקְרוֹת אֶת אֶחָד בִּשְׁמוֹ, צָרִיךְ לִקְרוֹתוֹ בַּפֶּה דַּיְקָא, וְאִי אֶפְשָׁר לִקְרוֹתוֹ בִּשְׁמוֹ בְּמַחֲשָׁבָה בְּעָלְמָא. כֵּן אִי אֶפְשָׁר לִקְרוֹת אֶת חֵי הַחַיִּים בִּשְׁמוֹ כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַפֶּה, וְלֹא עַל־יְדֵי הַמַּחֲשָׁבָה לְבַדָּהּ. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עירובין נד): כִּי חַיִּים הֵם לְמוֹצָאֵיהֶם – לְמוֹצִיאֵיהֶם בַּפֶּה. לְמוֹצִיאֵיהֶם בַּפֶּה דַּיְקָא, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְחַיִּים כַּנַּ”ל. נִמְצָא, עַל־יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה מַמְשִׁיכִין אֲרִיכוּת יָמִים, וְאָז זוֹכֶה לְדַעַת, כִּי הַדַּעַת וְהַשֵּׂכֶל הוּא בְּעַצְמוֹ הַחִיּוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת ז): הַחָכְמָה תְּחַיֶּה אֶת בְּעָלֶיהָ. כִּי הַשֵּׂכֶל הוּא עִקַּר הַחִיּוּת. ועַל־ יְדֵי־זֶה הַדַּעַת יְכוֹלִים לְקָרֵב וּלְהוֹכִיחַ אֶת מִי שֶׁצְּרִיכִין לְהוֹכִיחַ:
כִּי יֵשׁ שְׁנֵי הַסְתָּרוֹת, וּכְשֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִסְתָּר בְּהַסְתָּרָה אַחַת, גַּם־כֵּן קָשֶׁה מְאֹד לְמָצְאוֹ, אַךְ אַף־עַל־פִּי־ כֵן כְּשֶׁהוּא נִסְתָּר בְּהַסְתָּרָה אַחַת, אֶפְשָׁר לִיגַע וְלַחְתֹּר, עַד שֶׁיִּמְצָא אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, מֵאַחַר שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִסְתָּר מִמֶּנּוּ, אֲבָל כְּשֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִסְתָּר בְּהַסְתָּרָה תּוֹךְ הַסְתָּרָה, דְּהַיְנוּ שֶׁהַהַסְתָּרָה בְּעַצְמָהּ נִסְתֶּרֶת מִמֶּנּוּ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִסְתָּר מִמֶּנּוּ, אֲזַי אִי אֶפְשָׁר כְּלָל לִמְצֹא אוֹתוֹ, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְזֶה בְּחִינַת (דברים לא): וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר. דְּהַיְנוּ שֶׁאַסְתִּיר הַהַסְתָּרָה, שֶׁלֹּא יֵדְעוּ כְּלָל שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִסְתָּר, וַאֲזַי בְּוַדַּאי אֵינוֹ יָכוֹל לִמְצֹא אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל שֶׁצָּרִיךְ לְבַקֵּשׁ אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִסְתָּר מִמֶּנּוּ, כִּי הַהַסְתָּרָה בְּעַצְמָהּ נִסְתֶּרֶת כַּנַּ”ל.
אֲבָל בֶּאֱמֶת אֲפִלּוּ בְּכָל הַהַסְתָּרוֹת, וַאֲפִלּוּ בְּהַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה, בְּוַדַּאי גַּם שָׁם מְלֻבָּשׁ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי בְּוַדַּאי אֵין שׁוּם דָּבָר שֶׁלֹּא יִהְיֶה בּוֹ חִיּוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי בִּלְעֲדֵי חִיּוּתוֹ לֹא הָיָה לוֹ קִיּוּם כְּלָל, וְעַל־כֵּן בְּוַדַּאי בְּכָל הַדְּבָרִים וּבְכָל הַמַּעֲשִׂים וּבְכָל הַמַּחֲשָׁבוֹת מְלֻבָּשׁ שָׁם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל. וַאֲפִלּוּ אִם, חַס וְשָׁלוֹם, עוֹשִׂין דְּבַר עֲבֵרָה, שֶׁהוּא שֶׁלֹּא כִּרְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עִם כָּל זֶה בְּוַדַּאי יֵשׁ שָׁם חִיּוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַךְ שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם וּבְצִמְצוּם גָּדוֹל. וְהַתּוֹרָה הִיא הַחִיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר, נִמְצָא, שֶׁבְּכָל הַדְּבָרִים וּבְכָל הַמַּחֲשָׁבוֹת, אֲפִלּוּ מַחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה שֶׁל עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם, יֵשׁ שָׁם גַּם־כֵּן הִתְלַבְּשׁוּת הַתּוֹרָה, אַךְ שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם וּבְצִמְצוּם גָּדוֹל, בִּבְחִינַת הַסְתָּרוֹת:
כִּי עָבַר וְשָׁנָה – נַעֲשָׂה לוֹ כְּהֶתֵּר, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא פו:), דְּהַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי הָעֲבֵרוֹת הוּא מְהַפֵּךְ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים וְעוֹשֶׂה צֵרוּפִים אֲחֵרִים בַּתּוֹרָה, עַד שֶׁנַּעֲשֶׂה מֵאִסּוּר הֶתֵּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה ה): הוֹי הָאֹמְרִים לָרַע טוֹב וְלַטּוֹב רָע וְכוּ’. נִמְצָא, שֶׁאֲפִלּוּ בְּתוֹךְ הָעֲבֵרוֹת מְלֻבָּשׁ שָׁם חִיּוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, דְּהַיְנוּ אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה, רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם, דְּהַיְנוּ שֶׁמֵּחֲמַת הָעֲבֵרוֹת הָפַךְ הַצֵּרוּפִים שֶׁל הַתּוֹרָה, עַד שֶׁנַּעֲשָׂה מֵאִסּוּר הֶתֵּר, כַּנִּזְכַּר לְעֵיל: עָבַר וְשָׁנָה נַעֲשָׂה לוֹ כְּהֶתֵּר. וְזֶה בְּחִינַת הַסְתָּרָה אַחַת. וּכְשֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִסְתָּר מִמֶּנּוּ בְּהַסְתָּרָה אַחַת, דְּהַיְנוּ בְּחִינָה הַנַּ”ל שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ כְּהֶתֵּר, גַּם־כֵּן קָשֶׁה מְאֹד לְמָצְאוֹ, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נַעֲשָׂה לוֹ כְּהֶתֵּר, אֲבָל עִם כָּל זֶה אֶפְשָׁר לִיגַע וְלַחְתֹּר עַד שֶׁיִּמְצָא אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, מֵאַחַר שֶׁעַל־כָּל־פָּנִים יוֹדֵעַ שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ כְּהֶתֵּר. עַל־כֵּן, אַף שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִסְתָּר מִמֶּנּוּ וּכְבָר נַעֲשָׂה לוֹ הָעֲבֵרוֹת כְּהֶתֵּר, עִם כָּל זֶה אֶפְשָׁר שֶׁיָּשִׁיב אֶל לִבּוֹ זֶה בְּעַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁנָּפַל וְהִגִּיעַ לִבְחִינַת נַעֲשָׂה לוֹ כְּהֶתֵּר, וִיבַקֵּשׁ וְיַחְתֹּר עַד שֶׁיֵּצֵא מִזֶּה, מֵאַחַר שֶׁעַל־כָּל־פָּנִים יוֹדֵע מִזֶּה שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ כְּהֶתֵּר.
אֲבָל דַּע, שֶׁיֵּשׁ עוֹד בְּחִינַת הַסְתָּרָה בְּתוֹךְ הַסְתָּרָה, דְּהַיְנוּ שֶׁהַהַסְתָּרָה בְּעַצְמָהּ נִסְתֶּרֶת, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִסְתָּר מִמֶּנּוּ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל שֶׁנֶּהְפַּךְ אֶצְלוֹ הָאִסּוּר לְהֶתֵּר, רַק כָּל הַדְּבָרִים רָעִים דּוֹמוֹת לוֹ לְמִישׁוֹר גָּמוּר, חַס וְשָׁלוֹם. הַיְנוּ אִם, חַס וְשָׁלוֹם, אַחַר שֶׁעָבַר וְשָׁנָה עוֹשֶׂה יוֹתֵר עֲבֵרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי נִסְתָּר מִמֶּנּוּ אֲפִלּוּ זֹאת שֶׁיּוֹדֵע שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ כְּהֶתֵּר, רַק שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל מִשּׁוּם נִדְנוּד אִסּוּר, וְהַכֹּל הוּא יָשָׁר בְּעֵינָיו, וְזֶה בְּחִינַת הַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה – שֶׁהַהַסְתָּרָה בְּעַצְמָהּ נִסְתֶּרֶת כַּנַּ”ל. וּבֶאֱמֶת גַּם בְּתוֹךְ הַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַהַסְתָּרָה, גַּם שָׁם מְלֻבָּשׁ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, דְּהַיְנוּ אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה, כִּי בִּלְעָדָיו אֵין חִיּוּת לְשׁוּם דָּבָר כַּנַּ”ל, רַק שֶׁעַל־ יְדֵי רִבּוּי הָעֲבֵרוֹת הָפַךְ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים לְגַמְרֵי, עַד שֶׁנֶּהְפַּךְ אֶצְלוֹ מֵחָכְמוֹת הַתּוֹרָה לִפְתַיּוּת, עַד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל אֲפִלּוּ זֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ כְּהֶתֵּר כַּנַּ”ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה כַּנַּ”ל.
עַל־כֵּן צָרִיךְ לְגַלּוֹת הַהַסְתָּרוֹת הַנַּ”ל, וְזֶה עַל־יְדֵי שֶׁמַּמְשִׁיךְ אֲרִיכוּת יָמִים לְתוֹךְ הַמַּלְכוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת דַּעַת כַּנַּ”ל, וְעַל־יְדֵי זֶה הַדַּעַת יוּכַל לֵידַע, שֶׁאֲפִלּוּ בְּתוֹךְ הַהַסְתָּרָה בְּעַצְמָהּ, וַאֲפִלּוּ בְּתוֹךְ הַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה, גַּם שָׁם מְלֻבָּשׁ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, דְּהַיְנוּ הַתּוֹרָה. וּמֵאַחַר שֶׁיּוֹדֵעַ, שֶׁאֲפִלּוּ בְּתוֹךְ הַהַסְתָּרוֹת יֵשׁ שָׁם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מִזֶּה בְּעַצְמוֹ נִתְגַּלִּין הַהַסְתָּרוֹת, וְנַעֲשֶׂה מֵהֶם תּוֹרָה. וַאֲפִלּוּ מֵהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה נַעֲשֶׂה תּוֹרָה, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם שָׁם מְלֻבָּשׁ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הַיְנוּ תּוֹרָה כַּנַּ”ל, רַק מֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיוּ יוֹדְעִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִסְתָּר שָׁם, זֶה בְּעַצְמוֹ הוּא בְּחִינַת הַהַסְתָּרוֹת, וְתֵכֶף כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִסְתָּר שָׁם, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ נִתְהַפְּכָה הַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה, וְנַעֲשָׂה מִמֶּנָּה דַּעַת, וְהֻחְזְרָה הַתּוֹרָה שֶׁנִּסְתַּר כָּאן לְדַעַת, מֵאַחַר שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִסְתָּר שָׁם. וְכֵיוָן שֶׁנֶּחֱזַר הַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה לְדַעַת וְנַעֲשָׂה מִמֶּנָּה תּוֹרָה, אֲזַי הַתּוֹרָה בְּעַצְמָהּ מוֹכִיחָה אוֹתָם, בִּבְחִינַת: אוֹרַיְתָא מַכְרֶזֶת קַמַּיְהוּ: עַד מָתַי פְּתָיִם תְּאֵהֲבוּ פֶתִי (זוהר שמיני דף לו, אחרי נח, נשא קכו).
כִּי בֶּאֱמֶת הַתּוֹרָה מַכְרֶזֶת וְצוֹעֶקֶת וּמוֹכִיחָה תָּמִיד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי א): בְּרֹאשׁ הֹמִיּוֹת תִּקְרָא וְכוּ’ עַד מָתַי פְּתָיִם תְּאֵהֲבוּ וְכוּ’, רַק שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ קוֹל הַכְּרוּז שֶׁל הַתּוֹרָה מֵחֲמַת הַהַסְתָּרוֹת הַנַּ”ל, וּמֵאַחַר שֶׁנִּתְגַּלּוּ וְנֶחְזְרוּ הַהַסְתָּרוֹת, וְנַעֲשָׂה מֵהֶם תּוֹרָה עַל־יְדֵי הַדַּעַת כַּנַּ”ל, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁנַּעֲשָׂה מֵהֶם תּוֹרָה, הַתּוֹרָה בְּעַצְמָהּ מוֹכִיחָה אוֹתָם: עַד מָתַי פְּתָיִם וְכוּ’, כַּנַּ”ל. וְזֶה שֶׁכָּתוּב (שם לא): פִּיהָ פָּתְחָה בְּחָכְמָה – שֶׁעַל־יְדֵי הַחָכְמָה וְדַעַת הַנַּ”ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְגַלִּין הַהַסְתָּרוֹת וְעוֹשִׂין מֵהֶם תּוֹרָה כַּנַּ”ל, עַל־יְדֵי־זֶה: פִּיהָ פָּתְחָה. הַיְנוּ בְּחִינַת אוֹרַיְתָא מַכְרֶזֶת קַמַּיְהוּ – שֶׁהַתּוֹרָה בְּעַצְמָהּ פּוֹתַחַת פִּיהָ וּמוֹכִיחָה אוֹתָם כַּנַּ”ל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה, שֶׁעַל־יָדָהּ מַמְשִׁיכִין אֲרִיכוּת יָמִים לְתוֹךְ הַמַּלְכוּת, כִּי עַל־יָדָהּ מַמְשִׁיכִין הַחִיּוּת לְתוֹךְ הַיָּמִים וְהַמִּדּוֹת כַּנַּ”ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְדַעַת כַּנַּ”ל, עַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין לְהוֹכִיחַ אֲפִלּוּ אֶת הָרְחוֹקִים מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת הַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה כַּנַּ”ל:
וְזֶה פֵּרוּשׁ: וּבְכָל יוֹם וָיוֹם מָרְדְּכַי מִתְהַלֵּךְ לִפְנֵי חֲצַר בֵּית הַנָּשִׁים וְכוּ’ (אסתר ב). מָרְדְּכַי – זֶה בְּחִינַת הַמַּלְכוּת כַּנַּ”ל. וּבְכָל יוֹם וָיוֹם – זֶה בְּחִינַת הַתּוֹרָה, שֶׁעַל־יָדָהּ מַמְשִׁיכִין הַחִיּוּת לְהַיָּמִים וְהַמִּדּוֹת כַּנַּ”ל. חֲצַר בֵּית – זֶה בְּחִינַת חִיצוֹנִיּוּת וּפְנִימִיּוּת, הַיְנוּ מַחֲשָׁבוֹת וְדִבּוּרִים, שֶׁבְּכֻלָּם נִסְתָּר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שָׁם, אַף הַמַּחֲשָׁבוֹת וְהַדִּבּוּרִים שֶׁל הָרְחוֹקִים מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
וְזֶה: חֲצַר בֵּית הַנָּשִׁים – מִלְּשׁוֹן שֶׁנָּשׁוּ וְקָפְצוּ מִמְּקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁנִּתְרַחֲקוּ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְיֵשׁ שֶׁכְּבָר הָיוּ קְצָת אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַךְ שֶׁכְּבָר שָׁכְחוּ אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְזֶה: הַנָּשִׁים – לְשׁוֹן שִׁכְחָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית מא): כִּי נַשַּׁנִי אֱלֹקִים וְכוּ’, שֶׁכְּבָר שָׁכְחוּ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְיֵשׁ שֶׁגַּם עַתָּה זוֹכְרִים אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַךְ שֶׁנָּשְׁתָה גְּבוּרָתָם, וְאֵין לְאֵל יָדָם לְהִתְגַּבֵּר עַל יִצְרָם. וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְרָאִים בְּשֵׁם נָשִׁים, מֵחֲמַת שָׁלֹשׁ בְּחִינוֹת הַנַּ”ל: בְּחִינַת שֶׁנָּשׁוּ וְקָפְצוּ וְכוּ’, וְיֵשׁ שֶׁהֵם בִּבְחִינַת שִׁכְחָה וְכוּ’, וְיֵשׁ שֶׁהֵם בִּבְחִינַת נָשְׁתָה גְּבוּרָתָם כַּנַּ”ל, וְעַל־יְדֵי כָּל זֶה הֵם רְחוֹקִים מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִסְתָּר מֵהֶם בִּבְחִינַת הַסְתָּרוֹת הַנַּ”ל. וּמָרְדְּכַי, הַיְנוּ בְּחִינַת הַמַּלְכוּת, הוּא יָכוֹל לְהוֹכִיחַ וּלְהַזְהִיר אוֹתָם עַל־יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת יָמִים וּמִדּוֹת כַּנַּ”ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְדַעַת, שֶׁעַל־יְדֵי הַדַּעַת הַזֶּה מְגַלִּין הַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה וְעוֹשִׂין מִמֶּנָּה תּוֹרָה כַּנַּ”ל, וַאֲזַי אוֹרַיְתָא מַכְרֶזֶת קַמַּיְהוּ כַּנַּ”ל.
וְזֶה: לָדַעַת אֶת שְׁלוֹם אֶסְתֵּר – שֶׁעַל־יְדֵי־ זֶה עוֹשֶׂה דַּעַת מֵהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת אֶסְתֵּר, בְּחִינַת: הַסְתֵּר אַסְתִּיר. וְזֶה: וּמַה יֵּעָשֶׂה בָּהּ – שֶׁעוֹשֶׂה מֵהַהַסְתָּרָה בְּחִינַת מָה, הַיְנוּ תּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: מָה הָעֵדוֹת וְכוּ' כַּנַּ"ל, כִּי מִזֶּה בְּעַצְמוֹ שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁגַּם בְּתוֹךְ הַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה יֵשׁ שָׁם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מִזֶּה בְּעַצְמוֹ נַעֲשֶׂה דַּעַת, דְּהַיְנוּ תּוֹרָה, וַאֲזַי אוֹרַיְתָא מַכְרֶזֶת קַמַּיְהוּ כַּנַּ"ל.
וְזֶה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת הַתּוֹכָחָה, שֶׁמֻּטָּל עָלָיו לְהַזְהִיר וּלְהוֹכִיחַ כַּנַּ”ל, כִּי גּוֹרֵם עַל־ יְדֵי הַדַּעַת שֶׁהַתּוֹרָה תּוֹכִיחַ אוֹתָם כַּנַּ”ל, וְעַל־יְדֵי הַתּוֹכָחָה הַזֹּאת הוּא מַמְשִׁיךְ אֲרִיכוּת יָמִים לְתוֹךְ הַמַּלְכוּת, שֶׁלֹּא תִּהְיֶה בִּבְחִינַת הָרַבָּנוּת מְקַבֶּרֶת אֶת בְּעָלֶיהָ. שֶׁזֶּהוּ כְּשֶׁאֵין מוֹכִיחַ אֶת הָאֲנָשִׁים שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֶמְשָׁלָה עֲלֵיהֶם וְכוּ’ כַּנַּ”ל. אֲבָל עַל־יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה הַנַּ”ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ חַיִּים וַאֲרִיכוּת יָמִים, בְּחִינַת דַּעַת וְכוּ’ עַד אֲשֶׁר אוֹרַיְתָא מַכְרֶזֶת קַמַּיְהוּ וּמוֹכִיחָה אוֹתָם, נִמְצָא שֶׁיּוֹצֵא יְדֵי תּוֹכָחָה, אֲזַי אֵין הָרַבָּנוּת וְהַמַּלְכוּת מַזֶּקֶת לוֹ כַּנַּ”ל, כִּי מַמְשִׁיךְ אֲרִיכוּת יָמִים לְתוֹךְ הַמַּלְכוּת עַל־יְדֵי הַתּוֹכָחָה כַּנַּ”ל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי אֲרִיכוּת יָמִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת דַּעַת, שֶׁמַּמְשִׁיכִין עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ מַמְשִׁיכִין אֲרִיכוּת יָמִים הַנַּ”ל לְתוֹךְ הַמַּלְכוּת כַּנַּ”ל: