לה

גַּם צָרִיךְ לָדַעַת, כִּי עַל הָאָדָם לַעֲבוֹר בְּזֶה הָעוֹלָם עַל גֶּשֶׁר צַר מְאֹד, הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִים לִסְבֹּל בְּעוֹלָם הַזֶה נִסְיוֹנוֹת גְּדוֹלִים, סַכָּנוֹת וּמְנִיעוֹת וּמִינֵי בִּלְבּוּלִים מִכַּמָּה עִנְיָנִים, אַךְ צָרִיךְ לִזְכֹּר שֶׁלֹּא לְפַחֵד כְּלָל! רַק צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן בֶּאֱמֶת תָּמִיד, וַאֲזַי בְּוַדַּאי יִנָּצֵל מִכָּל מִינֵי יִסּוּרִים, כְּפִי שֶׁמְבוֹאָר בְּלִקּוּטֵי הֲלָכוֹת. (תניינא מח)