לח

הַיֵּצֶר הָרַע מִתְגַּבֵּר עַל הָאָדָם וּמְעוֹרְרוֹ וּמֵפַתֵּהוּ לְתַאֲווֹת חֲטָאִים וַעֲווֹנוֹת, וַאֲפִלוּ שֶׁהָאָדָם אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ לוֹ וּפוֹנֶה מֵעִמּוֹ, אֵין הַיֵּצֶר הָרַע בָּטֵל - וּמִתְגַּבֵּר עָלָיו כַּמָּה פְּעָמִים. רַק אִם הָאָדָם חָזָק בְּדַעְתּוֹ וּמִתְגַּבֵּר בְּעַקְשָׁנוּת כְּנֶגְדּוֹ, וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ לוֹ כְּלָל, אֲזַי פּוֹנֶה וּמִסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ. וְכֵן הוּא בִּתְפִלָּה: בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת הַמְבַלְבְּלוֹת אֶת הָאָדָם, שֶׁהֵן בָּאוֹת לַמֹּחַ פְּעָמִים רַבּוֹת כְּדֵי לְבַלְבְּלוֹ. עַל־כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לִהְיוֹת חָזָק מְאֹד, כְּדֵי לֹא לְהִתְבּוֹנֵן בָּהֶן, רַק יִתְחַזֵּק בְּכָל יְכָלְתוֹ לְהַקְשִׁיב לְמִלּוֹת הַתְּפִלָּה. וְכֵן בִּשְׁעַת הַלִּמּוּד צָרִיךְ לְהַכְנִיס אֶת הַמֹּחַ וְאֶת הַמַּחֲשָׁבָה בַּלִּמּוּד. וְכֵן בְּעֵת מַשָּׂא וּמַתָּן צָרִיךְ לְהַכְנִיס אֶת הַמֹּחַ וְהַמַּחֲשָׁבוֹת בַּמַּשָּׂא וּמַתָּן וּבַמְּלָאכָה, בִּכְדֵי שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ לַמֹּחַ מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, כִּי שְׁתֵּי מַחֲשָׁבוֹת בְּיַחַד אֵינָן יְכוֹלוֹת לִשְׁכֹּן בַּמֹּחַ, כַּמְבוֹאָר בְּסִפְרֵי הָאַדְמוֹ"ר זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת. וּכְשֶׁיְּקַיֵּם לִשְׁמוֹר אֶת הַמֹּחַ (כַּמְבוֹאָר בְּסָעִיף זֶה), בְּוַדַּאי יִנָּצֵל בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם, מִכָּל מִינֵי מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת. (תניינא נא)