צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר אֲפִלוּ עִם הַגָּרוּעַ שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, הַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, קוֹרַת רוּחַ נַחַת וְתַעֲנוּג, מֵהַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת הַמְּצוּיוֹת אֲפִלוּ בַּגָרוּעַ שֶׁבַּגְרוּעִים. וַאֲפִלוּ בְּפוֹשֵׁעַ יִשְׂרָאֵל - כָּל עוֹד שֶׁשֵּׁם יִשְׂרָאֵל נִקְרָא עָלָיו, עוֹד מְצוּיָה בּוֹ נְקוּדָה אֲשֶׁר בָּהּ מִתְפָּאֵר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. הַיְנוּ אֲפִלוּ אִם אוֹתוֹ חוֹטֵא נָפַל לְחֲטָאִים רַבִּים וּלְעֲווֹנוֹת מֵחֲמַת רִחוּקוֹ מִן הָאֱמֶת, שֶׁבִּגְלַל כֵּן הוּא מְכֻנֶּה 'פּוֹשֵׁעַ יִשְׂרָאֵל', אַף עַל פִּי כֵן, אִם אוֹחֵז עַצְמוֹ בִּנְקֻדּוֹת טוֹבוֹת, הַיְנוּ צִיצִית, תְּפִלִּין, שַׁבָּת, נְטִילַת יָדַיִם, בְּרָכוֹת, וְכֵן נְקוּדּוֹת טוֹבוֹת נוֹסָפוֹת, שֶׁל הַיַּהֲדוּת, הוּא אָהוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפָּאֵר בּוֹ.
לָכֵן אָסוּר אַף פַּעַם לְהִתְיָאֵשׁ מִשִּׁיבָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי גַּם אִם הָאָדָם נָפַל לְחֲטָאִים וַעֲווֹנוֹת רַבִּים, עָלָיו לָדַעַת כִּי אֵינוֹ מָאוּס לְפָנָיו חַס וְשָׁלוֹם, וְאַהֲבָתוֹ יִתְבָּרַךְ אֵינָהּ מְנוּעָה מִמֶּנּוּ. וְאִם יִפְנֶה מֵעָתָּה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲזַי הוּא חָשׁוּב וְחָבִיב אֶצְלוֹ כִּבְיָכוֹל, (כַּמְבוֹאָר בְּלִקּוּטֵי הֲלָכוֹת). עַל־כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לָדַעַת, כִּי הַדֶּרֶךְ לָשׁוּב פְּתוּחָה תָּמִיד, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹדֵעַ אֶת הַקֹּשִׁי שֶׁל מִלְחֶמֶת הַיֵּצֶר, וְיוֹדֵעַ עַד כַּמָּה קָשֶׁה לְהַכְנִיעַ אֶת תַּאֲווֹת וְהַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה, וּבִפְרָט עַד כַּמָּה קָשֶׁה לְהַכְנִיעַ אֶת נִסָּיוֹן הַגֵּאוּת וְהַכָּבוֹד הַמְּדֻמֶּה, שֶׁזֶּה עִקַּר הָעֲבוֹדָה, כַּמְבוֹאָר בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן (חֵלֶק א' סִימָן ו') בַּתּוֹרָה "קְרָא אֶת יְהוֹשֻׁעַ", שֶׁעִקַּר הַתְּשׁוּבָה וְהָעֲבוֹדָה הוּא לְהַכְנִיעַ אֶת הַגֵּאוּת וְאֶת הַכָּבוֹד הַמְּדֻמֶּה, וַעֲבוֹדָה זוֹ קָשָׁה יוֹתֵר מִכָּל הָעֲבוֹדוֹת. וּכְכָל שֶׁהָאָדָם רָחוֹק מִן הָאֱמֶת יוֹתֵר, כֵּן קָשֶׁה לוֹ יוֹתֵר לְהַכְנִיעַ אֶת הַתַּאֲווֹת וְאֶת הַגֵּאוּת. עַל־כֵּן כַּאֲשֶׁר הוּא מִתְעוֹרֵר לָשׁוּב אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲפִלוּ מִן הַדַּרְגָּה הַנְּמוּכָה בְּיוֹתֵר, אֲזַי חָשׁוּב הוּא מְאֹד אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ.
וְעִקָּר הַהִתְעוֹרְרוּת לָשׁוּב אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, נוֹבֵעַ מִן הַהִתְחַבְּרוּת עִם אַנְשֵׁי אֱמֶת, הַיְנוּ עִם אֲנָשִׁים הַמְקֹרָבִים אֶל צַדִּיק הָאֱמֶת בְּלִי שׁוּם שֶׁקֶר, וּמִתְנַהֲגִים בְּיַּהֲדוּת בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת, בְּכָל מִדָּה טוֹבָה, בְּצִנְעָה בְּלִי רַעַשׁ וּבְלִי פִּרְסוּם, וִיכוֹלִים לִמְצֹא נְקוּדּוֹת טוֹבוֹת אֲפִלוּ בָּאָדָם הַגָּרוּעַ בְּיוֹתֵר, רַק בְּאֹפֶן שֶׁעַל־יְדֵי זֶה יְעוֹרְרוּ אוֹתוֹ לְיִרְאַת הַשֵּׁם, כַּמְבוֹאָר בַּתּוֹרָה (ח"א סִימָן רפ"ב) "אֲזַמְּרָה לֵאלֹקַי בְּעוֹדִי". כִּי אִם דָּנִים אֶת הָאָדָם לְכַף זְכוּת בְּאוֹפֶן שֶׁאֵינוֹ רָאוּי, אֲזַי מַזִּיק הוּא מְאֹד, (כַּמְבוֹאָר בְּלִקּוּטֵי הֲלָכוֹת הַשְׁכָּמַת הַבֹּקֶר הֲלָכָה א'. עַיֵּן שָׁם). (תורה יז, א)