כָּל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם אֲפִלוּ מִי שֶׁהוּא בְּמַדְרֵגָה תַּחְתּוֹנָה מְאֹד, הַיְנוּ אֲפִלוּ הָאָדָם הָרָחוֹק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְאֹד, כַּאֲשֶׁר הוּא חָפֵץ לָשׁוּב לָאֱמֶת, הַיְנוּ לְיִרְאַת הַשֵּׁם וְקִיּוּם הַתּוֹרָה, צָרִיךְ לָלֶכֶת מִדַּרְגָּה לְדַרְגָּה. שֶׁצָּרִיךְ לְהַתְחִיל בְּכָל יוֹם וָיוֹם בְּחֵשֶׁק חָדָשׁ לַעֲסֹק בִּתְפִלָּה, בְּלִמּוּד וּבְכָל מִדָּה טוֹבָה. וְהָעִקָּר הוּא לְהִתְחַדֵּשׁ בְּכָל פַּעַם וּפַעַם בִּנְקֻדַּת הָאֱמֶת, לְהַבִּיט בְּכָל עֲבוֹדָה וּמִדָּה טוֹבָה אִם הֵם בֶּאֱמֶת כָּרָאוּי. כָּל זֹאת מְכֻנֶּה "מִדַּרְגָּה לְדַרְגָּה", כִּי עַל־יְדֵי זֶה זוֹכִים בְּכָל פַּעַם לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּיוֹתֵר (כָּךְ מְבוֹאָר בְּלִקּוּטֵי הֲלָכוֹת).
גַּם צָרִיךְ לָדַעַת, שֶׁכָּל פַּעַם לִפְנֵי שֶׁזּוֹכִים לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מִתְגַּבְּרוֹת בְּיוֹתֵר הַתַּאֲווֹת וְהַדִּמְיוֹנוֹת, מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת, בִּלְבּוּלִים, מְנִיעוֹת וְנִסְיוֹנוֹת שֶׁאֵינָם נוֹתְנִים לָאָדָם לְהִכָּנֵס לְשַׁעֲרֵי הַקְּדֻשָּׁה, וּמַטְּרָתָם לְהַרְחִיקוֹ מִן הַיַּהֲדוּת וּלְהַפְרִיעוֹ מִלְּהַחֲזִיק עַצְמוֹ בָּאֱמֶת כָּרָאוּי.
וּמֵחֲמַת זֹאת טוֹעִים הַחֲסִידִים וְהַכְּשֵׁרִים הָאֲמִתִּיִּים טָעוּת גְּדוֹלָה, כַּאֲשֶׁר רוֹאִים פִּתְאוֹם, כִּי תַּאֲווֹת, מְנִיעוֹת, בִּלְבּוּלִים וְדִמְיוֹנוֹת מִתְגַּבְּרִים עֲלֵיהֶם, וְחוֹשְׁבִים כִּי כָּל זֶה בָּא מֵחֲמַת שֶׁנָּפְלוּ מִמַּדְרֵגָתָם, וּמֵאַחַר שֶׁבַּפְּעָמִים הַקּוֹדְמוֹת לֹא הִתְגַבְּרוּ עֲלֵיהֶם כָּל אֵלֶּה כָּל כָּךְ. אֲבָל בֶּאֱמֶת אֵין זֶה מֵחֲמַת נְפִילָה חַס וְשָׁלוֹם, אַדְּרַבָּה, מֵחֲמַת שֶׁצְּרִיכִים לַעֲלוֹת מִדַּרְגָּה לְדַרְגָּה, הַיְנוּ לְהִתְקָרֵב אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּיוֹתֵר, כַּמְבוֹאָר לְמַעְלָה, בְּשֶׁל כָּךְ מִתְגַּבְּרִים עֲלֵיהֶם כָּל הַתַּאֲווֹת, הַבִּלְבּוּלִים וְעַקְמוּמִיּוּת הַלֵּב, וְכוּ'. וְכָל זֹאת רַק מֵחֲמַת נִסָּיוֹן לְבוֹחֲנוֹ אִם יִתְחַזֵּק כָּרָאוּי. עַל־כֵּן צָרִיךְ בְּכָל פַּעַם לְהִתְחַזֵּק מְאֹד, שֶׁלֹּא לִפּוֹל מִן הַדַּעַת מֵחֲמַת הַהִתְגַּבְּרוּת הַנַּ"ל, וְלֹא לְהִתְרַחֵק מִיַּהֲדוּת מֵחֲמַת קֹשִׁי הַמְּנִיעוֹת וְכוּ', רַק לְהִתְחַזֵּק בִּרְצוֹנוֹת אֲמִתִּיִּים וּבִתְפִלָּה וְתַחֲנוּנִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, שֶׁיּוּכַל לַעֲמוֹד וְלֹא לְהִתְבַּטֵּל מִפְּנֵי הַנִּסְיוֹנוֹת, וּלְהִתְחַזֵּק בְּיַּהֲדוּת בְּכָל כֹּחוֹ בֶּאֱמֶת, כָּל אֶחָד לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. (תורה כה, ב, ובסוף)