הָעֵצָה, כְּדֵי שֶׁהַמְּנִיעוֹת, הַתַּאֲווֹת, הַבִּלְבּוּלִים וְהַדִּמְיוֹנוֹת לֹא יִתְגַּבְּרוּ, וְשֶׁלֹּא לְהִבָּטֵל מִפְּנֵיהֶם, הִיא לָתֵת צְדָקָה לַעֲנִיִּים הֲגוּנִים. כִּי עִקַּר גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְגַּלָּה עַל־יְדֵי צְדָקָה שֶׁנּוֹתְנִים לֶעָנִי הָגוּן, וְעַל־יְדֵי הַמִּצְוָה הַזּוֹ זוֹכִים לְהַכְנִיעַ אֶת הַמְּנִיעוֹת וְאֶת הַבִּלְבּוּלִים, שֶׁמִּתְגַּבְּרִים בְּכָל דַּרְגָּה וְדַרְגָּה, עַל כָּל אָדָם לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. (תורה כה, ד)
טוען...