ח

עוֹד יֵשׁ עֵצָה, שֶׁהַתַּאֲווֹת, הַדִּמְיוֹנוֹת וְהַמְנִיעוֹת לֹא יִתְגַּבְּרוּ, וְאַף אִם יִתְגַּבְּרוּ, שֶׁלֹּא לְהִבָּטֵל מִפְּנֵיהֶם, וְעַל־יְדֵי כָּךְ לֹא לִפּוֹל מִן הַמַּדְרֵגָה, וְהִיא לִשְׂמֹחַ עִם כָּל נְקוּדָה טוֹבָה, עִם מְעַט הַיַּהֲדוּת הַמְצוּיָה בּוֹ. וְצָרִיךְ כָּל כָּךְ לִשְׂמֹחַ בָּזֶה, כְּמוֹ שֶׁשְּׂמֵחִים עִם רְכוּשׁ גַּשְׁמִי, הַיְנוּ כֶּסֶף וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. גַּם צָרִיךְ לִשְׂמוֹחַ בַּמֶּה שֶׁנּוֹלָד יְהוּדִי וּמְקֹרָב לְאַנְשֵׁי אֱמֶת, שֶׁהֵם מַדְרִיכִים אוֹתוֹ בְּדֶרֶךְ הָאֱמֶת. כִּי עַל־יְדֵי הַהִתְחַבְּרוּת לְאַנְשֵׁי אֱמֶת שֶׁמְּלַמְּדִים אוֹתוֹ לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ הָאֱמֶת וְהַיָּשָׁר, יֵשׁ תִּקְוָה גְּדוֹלָה לְהִתְחַזֵּק בְּיַּהֲדוּת תָּמִיד. וְעַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה שֶׁשָּׂמֵחַ בְּיַהֲדוּתוֹ וּבְקִרְבָתוֹ לַצַּדִּיק הָאֱמֶת וְלִמְקֹרָבָיו הָאֲמִתִּיִּים, עַל־יְדֵי זֶה שׁוֹבְרִים אֶת כָּל הַקְּלִפּוֹת, הַיְנוּ אֶת הַמְּנִיעוֹת, הַתַּאֲווֹת וְהַדִּמְיוֹנוֹת הַמִּתְגַּבְּרוֹת בְּכָל מַדְרֵגָה, וּמִתְחַזְּקִים בְּיַּהֲדוּת תָּמִיד. (תורה כה, ה)