כַּעַס

יָדוּעַ וּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי כַּעַס מַזִּיק לַעֲשִׁירוּת, אַף־עַל־פִּי שֶׁאָנוּ רוֹאִים כַּמָּה עֲשִׁירִים שֶׁהֵם כַּעֲסָנִים, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לָהֶם עֲשִׁירוּת גָּדוֹל, וּבִפְרָט הָעַכּוּ"ם, שֶׁמְּלֵאִים כַּעַס וּרְצִיחָה, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן כָּל הָעֲשִׁירוּת אֶצְלָם. אַךְ בֶּאֱמֶת עִקַּר הָעֲשִׁירוּת הוּא עֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה (עַיֵּן פְּנִים) וְלַעֲשִׁירוּת כָּזֶה אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת כִּי אִם עַל־יְדֵי כְּבִישַׁת כַּעַס דַּיְקָא. (הִלְכוֹת פּוּרִים ו', אוֹת א')

עִקַּר יְגִיעַת וְטִרְדַּת הַפַּרְנָסָה בָּא עַל־יְדֵי שְׁטוּת וְחֶסְרוֹן הַדַּעַת, הַבָּא עַל־יְדֵי כַּעַס, בְּחִינַת: "כָּל הַכּוֹעֵס – חָכְמָתוֹ מִסְתַּלֶּקֶת". כִּי הַכַּעַס הוּא בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת, שֶׁדָּרְשׁוּ עָלָיו רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "אֱוִיל בְּיוֹם יִוָּדַע כַּעֲסוֹ", וְעַל־יְדֵי־זֶה נִגְזַר עָלָיו: "בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה וְגוֹ', בְּזֵעַת אַפֶּךָ תֹּאכַל לֶחֶם". (הִלְכוֹת הַרְשָׁאָה ד', אוֹת ט"ו-ט"ז)

כְּשֶׁהַיֵּצֶר הָרָע מֵסִית לָאָדָם שֶׁיִּכְעַס, צָרִיךְ לְהַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ כַּמָּה וְכַמָּה יַפְסִיד עַל־יְדֵי־זֶה בְּרוּחָנִיּוּת וּבְגַשְׁמִיּוּת, כִּי יַפְסִיד עַל־יְדֵי הַכַּעַס אֶת הָעֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה. (שֶׁהוּא בְּחִינַת שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּפָשׁוֹת, וְעַל כֵּן שָׁם בְּהָעֲשִׁירוּת דִּקְדֻשָּׁה כָּל הַגְּוָנִין עִלָּאִין וְכָל הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים), וְאִם ח"ו לֹא יַעֲצֹר בְּרוּחוֹ וְיִכְעַס ח"ו, יְאַבֵּד הַכֹּל וְיִפֹּל לִיגִיעוֹת וּטְרָחוֹת וּמְרִירוּת הַפַּרְנָסָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת טִיט הַיָּוֵן, שֶׁהוּא עִקַּר מְרִירוּת הַגָּלוּת, וְעַל זֶה נֶאֱמַר: "טָבַעְתִּי בִּיוֵן מְצוּלָה וְאֵין מָעֳמָד", כִּי מִכָּל הַתַּאֲווֹת בְּנָקֵל יוֹתֵר לְהוֹצִיא, חוּץ מִתַּאֲוַת מָמוֹן, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. (שָׁם, אוֹת י"ח)