בְּכָל פַּעַם שֶׁבּוֹכִין עַל הִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיק וּמְחַפְּשִׂין וּמְבַקְּשִׁין אוֹתוֹ כָּרָאוּי, אֲזַי מוֹצִיאִין קְדֻשָּׁתוֹ עַל־יְדֵי הַבֵּן אוֹ הַתַּלְמִיד, שֶׁמְּמַלֵּא מְקוֹם אָבִיו וְרַבּוֹ.
כִּי זֶה כְּלָל גָּדוֹל: שֶׁאֵין הַצַּדִּיק מִסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם עַד שֶׁנּוֹלָד אַחֵר תַּחְתָּיו, (כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשֶּׁמֶשׁ" וְכוּ'). אֲבָל צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ אַחַר זֶה הַרְבֵּה הַרְבֵּה, בִּפְרָט בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ, וְעַל כֵּן אַף־עַל־פִּי שֶׁצְּרִיכִין לִבְכּוֹת וְלִסְפֹּד הַרְבֵּה עַל הִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיק, אֲבָל צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד, שֶׁלֹּא לְהִכָּשֵׁל עַל־יְדֵי־זֶה לוֹמַר, שֶׁכְּבָר מֵת הַצַּדִּיק וְאָפַס תִּקְוָה, ח"ו, וְלֹא נִשְׁאַר בָּעוֹלָם חֲלִיפָתוֹ וְהַשְׁאָרָתוֹ, כִּי זֶה פְּגָם עָצוּם מְאֹד, כִּי בְּוַדַּאי הַצַּדִּיק לֹא מֵת, וּבְוַדַּאי נִשְׁאַר הַשְׁאָרַת קְדֻשָּׁתוֹ אֵצֶל בָּנָיו וְתַלְמִידָיו, רַק שֶׁצְּרִיכִין לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ אַחַר זֶה מְאֹד מְאֹד, וְעַל־יְדֵי כָּל חִפּוּשׂ וּבַקָּשָׁה מוֹצְאִין בְּוַדַּאי קְדֻשַּׁת הַשְׁאָרָתוֹ אֵצֶל בָּנָיו וְתַלְמִידָיו, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת: "שָׁם מֵת אַהֲרֹן וַיְכַהֵן אֶלְעָזָר בְּנוֹ תַּחְתָּיו". (כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, שָׁם ה', אוֹת י"ז)