יח

דֶּרֶךְ כַּמָּה אֲנָשִׁים, שֶׁאוֹמְרִים אַחַר הִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיק, ח"ו, שֶׁעַתָּה כְּבָר לֹא נִשְׁאָר לָנוּ כְּלוּם ח"ו, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁמִּצַּד אֶחָד אוֹמְרִים קְצָת אֱמֶת, כִּי בְּוַדַּאי לֹא נִשְׁאַר מַמָּשׁ צַדִּיק כָּזֶה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "פְּנֵי מֹשֶׁה כִּפְנֵי חַמָּה, פְּנֵי יְהוֹשֻׁעַ כִּפְנֵי לְבָנָה, אוֹי לְאוֹתָהּ בּוּשָׁה" וְכוּ', אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן אָסוּר לִשָּׁאֵר ח"ו בָּזֶה, לוֹמַר שֶׁמֵּחֲמַת זֶה אָפַס תִּקְוָה, ח"ו, כִּי נַהֲפוֹךְ הוּא - כִּי לֹא יִטֹּשׁ הַשֵּׁם אֶת עַמּוֹ לְעוֹלָם וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר. עַל כֵּן צְרִיכִין לְהַאֲמִין, שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁצְּרִיכִין בְּוַדַּאי לְהִתְגַּעְגֵּעַ מְאֹד אַחֲרֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּחִינַת מֹשֶׁה, אַף־עַל־פִּי־כֵן צְרִיכִין לְסַיֵּם בְּדִבְרֵי נֶחָמָה לְנַחֵם וּלְשַׂמֵּחַ עַצְמוֹ בְּהַשְׁאָרָתוֹ, דְּהַיְנוּ חִדּוּשֵׁי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁנִּשְׁאַר מִמֶּנּוּ עַל־יְדֵי סְפָרָיו וְתַלְמִידָיו, כִּי מֵהַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי בְּוַדַּאי נִשְׁאָר הַשְׁאָרָה טוֹבָה לָנֶצַח, רַק צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ הַרְבֵּה כַּנַּ"ל. (שָׁם, אוֹת י"ח)