א

בְּכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל הָאָדָם, אֵיךְ שֶׁהוּא, אִם יִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּרָצוֹן, הַיְנוּ שֶׁאֲפִלּוּ כְּשֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה לְהוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל הַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁחָפֵץ לַעֲשׂוֹת אוֹ הַמַּדְרֵגָה בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם שֶׁרוֹצֶה לְהַשִּׂיג, אַף־עַל־פִּי־כֵן לִבּוֹ הוֹמֶה וּמְיַחֵל תָּמִיד בְּכָל מֵעָיו וּבְכָל אֵיבָרָיו הַפְּנִימִיִּים שֶׁלּוֹ לִגְמֹר וְלַעֲשוֹת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת: "מֵעַי מֵעַי אוֹחִילָה" - עַל־יְדֵי־זֶה מְרַחֵם עָלָיו הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמוֹרֶה לוֹ דֶּרֶךְ הָאֱמֶת לְכַוֵּן רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ. עַד שֶׁזּוֹכֶה לְחַבֵּר סְפָרִים קְדוֹשִׁים, לְבָאֵר דְּרָכִים וְעֵצוֹת אֵיךְ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וּלְבַטֵּל כָּל הַסְּפֵקוֹת שֶׁיֵּשׁ לִשְׁאָר בְּנֵי־אָדָם בְּעִנְיַן עֲבוֹדַת הַשֵּׁם וַעֲשִׂיַּת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ. שֶׁזֶּה בְּחִינַת כָּל סְפֵקֵי דִּינִים שֶׁיֵּשׁ בַּתּוֹרָה, וְהָעִקָּר – לְחַבֵּר סְפָרִים קְדוֹשִׁים, הַמְּבִיאִים לִידֵי מַעֲשֶׂה וּלְקִיּוּם הַתּוֹרָה. (הִלְכוֹת בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר ה' אוֹת ל"ז)