עִקַּר הַתְּשׁוּבָה שֶׁל כָּל אָדָם הוּא, שֶׁיָּשׁוּב בְּכָל פַּעַם מֵהַמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת שֶׁנִּלְכַּד בָּהֶם לְמַחֲשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת, בִּבְחִינַת: "יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ וְאִישׁ אָוֶן מַחְשְׁבֹתָיו וַיָשֹׁב אֶל הַשֵּׁם".
וְזֶה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה, לָשׁוּב בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ מִמָּקוֹם שֶׁהוּא שָׁם לְמַחֲשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת, וַאֲפִלּוּ אִם נִתְעָה בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ כְּמוֹ שֶׁנִּתְעָה, אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ שֶׁיַּאֲמִין, שֶׁבְּכָל מַה שֶּׁמְּנַתֵּק עַצְמוֹ בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ מֵרַע לְטוֹב הוּא יָקָר בְּעֵינֵי הַשֵּׁם, "כִּי הוּא יָדַע יִצְרֵנוּ" וְכוּ', וְעִקַּר הַיֵּצֶר הָרָע הֵם הַמַּחֲשָׁבוֹת. (כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, הִלְכוֹת תְּפִלַּת הַמִּנְחָה ז', אוֹת ב, צ"א)