כָּל הַבִּלְבּוּלִים שֶׁל כָּל אָדָם – שֶׁמִּתְאַוֶּה לְכָל הַתַּאֲווֹת, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן רוֹצֶה לֵידַע וּלְהָבִין הַכֹּל בְּשִׂכְלוֹ הַמְגֻשָּׁם, וּבְכָל פַּעַם קָשֶׁה לוֹ כַּמָּה קֻשְׁיוֹת עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעַל הַצַּדִּיקִים וְכוּ'.
וַאֲפִלּוּ אִם קָשֶׁה לוֹ קֻשְׁיוֹת עַל עַצְמוֹ, גַּם זֶה אֵינוֹ טוֹב, כִּי גַּם זֶה מַעֲשֵׂה־בַּעַל־דָּבָר, שֶׁמַּחֲלִישׁ דַּעְתּוֹ עַל־יְדֵי הַקֻּשְׁיוֹת, שֶׁקָּשֶׁה לוֹ עַל עַצְמוֹ: 'אֵיךְ אַתָּה רוֹצֶה לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה וְהִתְלַהֲבוּת, וַהֲלֹא בַּשָּׁעָה הַקּוֹדֶמֶת עָשִׂיתָ כָּךְ וְכָךְ' וְכוּ', וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה בִּלְבּוּלִים הַרְבֵּה בְּלִי שִׁעוּר:
וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ, שֶׁמְּבַלְבֵּל דַּעַת הָאָדָם, שֶׁרוֹצֶה לְהָבִין הַכֹּל, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין אָנוּ יוֹדְעִים כְּלָל, וַאֲפִלּוּ שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אָמַר: "כִּי בַעַר אָנֹכִי מֵאִישׁ וְלֹא בִינַת אָדָם לִי", וְכֵן בִּתְהִלִּים נֶאֱמַר: "וַאֲנִי בַעַר וְלֹא אֵדָע, בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ". מִכָּל שֶׁכֵּן אֶלֶף אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת קַל וָחֹמֶר אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים בִּפְרָט בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ.
וְהַכְּלָל – שֶׁאֵין הָאָדָם יוֹדֵעַ כְּלָל, רַק צָרִיךְ לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, וְכָל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדְךָ לַעֲשׂוֹת בְּכֹחֲךָ – עֲשֵׂה, וְאָז טוֹב לְךָ לְעוֹלָם, וְסוֹף כָּל סוֹף תַּגִּיעַ לַתַּכְלִית הַטּוֹב וְהַנִּצְחִי בָּזֶה וּבַבָּא. (הִלְכוֹת בָּשָׂר בְּחָלָב ד', אוֹת י"ב)