ד

בְּכָל יוֹם וָיוֹם שׁוֹלֵחַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְשׁוּעוֹת חֲדָשׁוֹת לְהַצִּיל אֶת הָאָדָם מִסִּטְרָא אַחֲרָא, הַמִּתְגַּבֶּרֶת עָלָיו בְּכָל יוֹם.

וְזֶה בְּחִינַת: "בַּשְּׂרוּ מִיּוֹם לְיוֹם יְשׁוּעָתוֹ", וְכֵן בִּתְפִלַּת שְׁמוֹנֶה־עֶשְׂרֵה אוֹמְרִים: "וְעַל נִסֶּיךָ שֶׁבְּכָל יוֹם עִמָּנוּ" וְכוּ', וּכְמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "בְּכָל יוֹם וָיוֹם יִצְרוֹ שֶׁל אָדָם מִתְגַּבֵּר עָלָיו, וְאִלְמָלֵא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עוֹזְרוֹ". נִמְצָא, שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם נַעֲשִׂים עִם הָאָדָם עִנְיָנִים חֲדָשִׁים לְגַמְרֵי, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עוֹזְרוֹ וּמוֹשִׁיעַ בְּכָל יוֹם. עַל כֵּן אֵין לְהָאָדָם לְבַלְבֵּל אֶת עַצְמוֹ כְּלָל מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ, כִּי מִי יוֹדֵעַ כַּמָּה גָּדְלָה הַיְשׁוּעָה הַחֲדָשָׁה, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִשְׁלַח לוֹ הַיּוֹם, אִם יִזְכֶּה לְהִתְגַּבֵּר לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ. (שָׁם, אוֹת י"ד)