א

כִּי אִיתָא בְּהַתּוֹרָה 'תִּקְעוּ־ג' הַמְדַבֵּר מִתּוֹכָחָה (בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן ח). כִּי עִקַּר הַתְּפִלָּה הִיא רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים, וְעִקַּר הָרַחֲמִים תָּלוּי בַּדַּעַת וְכוּ', וְלִפְעָמִים כְּשֶׁהֵם יוֹנְקִים מִן הָרַחֲמָנוּת, אֲזַי נִפְגָּם הָרַחֲמָנוּת וְנַעֲשֶׂה אַכְזָרִיּוּת, וַאֲזַי נִפְגָּם הַדַּעַת וְכוּ', עַיֵּן שָׁם. וּמִזֶּה בָּא, חַס וְשָׁלוֹם, תַּאֲוַת נִאוּף, כִּי עִקַּר הַתַּאֲוָה עַל־יְדֵי פְּגַם הַדַּעַת, כִּי הַמֹּחַ הִיא מְחִצָּה פְּרוּסָה בִּפְנֵי זֹאת הַתַּאֲוָה, כִּי יֵשׁ תְּלַת מֹחִין, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ שְׁלֹשָׁה מִינֵי רַחֲמָנוּת שֶׁהֵם בְּחִינַת שָׁלֹשׁ תְּפִלּוֹת בְּיוֹם, וְכָל אֶחָד מֵהַתְּלַת מֹחִין הוּא בְּחִינַת מְחִצָּה פְּרוּסָה בִּפְנֵי זֹאת הַתַּאֲוָה וְכוּ', עַיֵּן שָׁם, וַאֲזַי הַתְּפִלָּה־בִּבְחִינַת־דִּין וְכוּ', וַאֲזַי צְרִיכִין בַּעַל־כֹּחַ גָּדוֹל שֶׁיּוּכַל לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה־בִּבְחִינַת־דִּין כְּמוֹ פִּינְחָס בְּעֵת שֶׁהָיָה מַעֲשֵׂה זִמְרִי וְכוּ', כִּי זֹאת הַתְּפִלָּה שֶׁל בַּעַל כֹּחַ עוֹמֶדֶת לְהַסִּטְרָא אָחֳרָא בְּצַוָּארוֹ עַד שֶׁמֻּכְרָח לְהָקִיא כָּל הַתְּפִלּוֹת וְהַקְּדֻשּׁוֹת שֶׁבָּלַע, בִּבְחִינַת (אִיּוֹב כ, טו): "חַיִל בָּלַע וַיְקִאֶנּוּ" וְכוּ'. וְזֶה בְּחִינַת (תְּהִלִּים עד, יג): "אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּיִם", בְּחִינַת (יְשַׁעְיָה יא, ט): "כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים" וְכוּ', וְזֶה בְּחִינַת עֲנָנֵי דְּשַׁפְכֵי מַיָּא וְכוּ'; עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה הֵיטֵב הֵיטֵב.