א

עִנְיַן יִבּוּם, לְהָקִים שֵׁם הַמֵּת עַל נַחֲלָתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים כה, ה): "כִּי יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּו וְכוּ', וְהָיָה הַבְּכוֹר", הַיְנוּ גְּדוֹל הָאַחִין וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (יְבָמוֹת כד.): "יָקוּם עַל שֵׁם אָחִיו" – לְנַחֲלָה (שָׁם) "וְלֹא יִמָּחֶה שְׁמוֹ מִיִּשְׂרָאֵל". וּמוּבָן מִזֶּה, שֶׁהֲקָמַת שֵׁם הַמֵּת עַל־יְדֵי הַיִּבּוּם תָּלוּי בַּמֶּה שֶׁאָחִיו לוֹקֵחַ נַחֲלַת הַמֵּת עִם אִשְׁתּוֹ שֶׁמְּיַבֵּם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (רוּת ד, ה): "לְהָקִים שֵׁם הַמֵּת עַל נַחֲלָתוֹ" דַּיְקָא, וּכְמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם בְּרוּת בִּשְׁאָר הַפְּסוּקִים הַסְּמוּכִים, שֶׁהֲקָמַת שֵׁם הַמֵּת תָּלוּי בַּמֶּה שֶׁלּוֹקְחִין נַחֲלָתוֹ, עַיֵּן שָׁם, כִּי גַּם שָׁם בְּרוּת מְרֻמָּז עִנְיַן יִבּוּם, כַּמּוּבָא (עַיֵּן רַמְבַּ"ן בְּרֵאשִׁית לח, ח).