יד

וְעִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁמְּתַקְּנִין אֱמוּנַת חֲכָמִים הוּא בִּשְׁבִיל לִזְכּוֹת לְשָׁלוֹם שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַהוֹלָדָה, וְזֶה עִקַּר הַתִּקּוּן, כִּי שָׁלוֹם הוּא תִּקּוּן כָּל הָעוֹלָמוֹת וְכוּ', כַּמְבֹאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת. וְכַמּוּבָן בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל, שֶׁזּוֹכִין לְשָׁלוֹם עַל־יְדֵי תִּקּוּן אֱמוּנַת חֲכָמִים. וְזֶה עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁל הַיִּבּוּם וְהַחֲלִיצָה - לְהַכְנִיעַ שִׂנְאַת עֵשָׂו הַשּׂוֹנֵא הַגָּדוֹל וְלִזְכּוֹת לְאַהֲבָה וְשָׁלוֹם וְכוּ' כַּנַּ"ל, וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל עַל פָּסוּק (תְּהִלִּים קכח, ו): "וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל". וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (כְּתֻבּוֹת נ.) כִּי אָז נִפְטָרִין מִן הַחֲלִיצָה וּמִן הַיִּבּוּם וְאָז יֵשׁ שָׁלוֹם, כִּי עִקַּר הַשָּׁלוֹם הוּא כְּשֶׁזּוֹכִין לְהוֹלִיד בָּנִים בָּעוֹלָם, שֶׁעִקַּר הַהוֹלָדָה בָּא מִשָּׁם, מִבְּחִינַת שָׁלוֹם, וְאָז נִתְרַבֶּה הַשָּׁלוֹם עַל־יְדֵיהֶם, אֲבָל כְּשֶׁאֵין זוֹכֶה לְבָנִים אָז אֵין שָׁלוֹם, כִּי זֶה עִקַּר הַפְּגָם שֶׁפָּגַם בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים וְנִתְעוֹרֵר שִׂנְאַת הַשּׂוֹנֵא הַגָּדוֹל וְנִפְגַּם הָאַהֲבָה וְהַשָּׁלוֹם, וְעַל־כֵּן שָׁכִיחַ אָז קְטָטוֹת בַּעֲבוּר הַחֲלִיצָה וְהַיִּבּוּם, וְאָז אֵין שָׁלוֹם עַד שֶׁנִּתְרַצֶּה לַחֲלֹץ אוֹ לְיַבֵּם, וְאָז נִתְתַּקֵּן פְּגַם הַנַּ"ל וְזוֹכִין לְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתִּקּוּן כַּנַּ"ל: