יב

וְזֶה מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (מַגִּיד מֵישָׁרִים מִקֵּץ): שֶׁחֲנוֹךְ הָיָה תּוֹפֵר מִנְעָלִים, כִּי חֲנוֹךְ זֶה מַטַ"ט שַׂר הַפָּנִים, מִשָּׁם נִמְשָׁךְ תִּקּוּן הַמִּנְעָלִים שֶׁהֵם שְׁמִירָה לָרַגְלִין, שֶׁהוּא חָכְמָה תַּתָּאָה, כִּי תִּקּוּן הַמִּנְעָלִים נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת אוֹר הַפָּנִים וְכַנַּ"ל. וְזֶהוּ 'בְּקַדְמַיְתָא "כָּתְנוֹת אוֹר" בְּאָלֶף, לְבָתַר דְּחָאבוּ אִתְעַבְדוּ "כָּתְנוֹת עוֹר"' (זֹהַר בְּרֵאשִׁית לו:), כִּי מִ'כָּתְנוֹת אוֹר' בְּאָלֶף, בְּחִינַת אוֹר הַפָּנִים, נַעֲשִׂין בְּחִינַת 'כָּתְנוֹת עוֹר', שֶׁהֵם בְּחִינַת מִנְעָלִים, שֶׁהֵם שֶׁל עוֹר, שֶׁהֵם שְׁמִירָה לָרַגְלִין בְּחִינַת חָכְמָה תַּתָּאָה שֶׁלֹּא יִנְקוּ מֵהֶם הַחִיצוֹנִים כַּנַּ"ל. כִּי אִם לֹא הָיָה חוֹטֵא אָדָם הָרִאשׁוֹן - לֹא הָיָה לְהַסִּטְרָא אָחֳרָא כֹּחַ לְהִתְאַחֵז בִּבְחִינַת הָרַגְלִין, בְּחִינַת הַחָכְמָה תַּתָּאָה, וְלֹא הָיוּ צְרִיכִין לְקַבֵּל הַשְּׁמִירָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת כָּתְנוֹת עוֹר לְבַד. אַךְ אַחַר הַחֵטְא, שֶׁהֵם כְּרוּכִין אַחַר בְּחִינַת הָרַגְלִין, הוּא תִּקּוּן גָּדוֹל שֶׁנַּעֲשׂוּ מִבְּחִינַת כָּתְנוֹת אוֹר, בְּחִינַת כָּתְנוֹת עוֹר, שֶׁהֵם בְּחִינַת מִנְעָלִים, כִּי הֵם שְׁמִירָה לָרַגְלִין, כַּנַּ"ל.