דלג לתוכן העיקרי

אות נ׳

אמוד"ר זיע"א – עיין בתחילת הספר

מוזכר במכתבי מהרנ"ת משנת תקצ"ה: "וגם ר' נחום עדיין אחוז בחבלי עבותות אהבתינו, מי יתן שנזכה לחזור ולהתוועד יחד וכו' (על"ת, קע).

בן למשפחה של תלמידי רז"ל. דר בטעפליק. בעת התפשטות ההשכלה ברוסיה נתפס גם הוא להשכלה ור' אברהם ב"ר נחמן עמל עליו קשה עד שהחזירו למוטב והפך לבעל תשובה גמור. בניו היו מאנ"ש והיו באים בכל שנה על רה"ש לקיבוץ באומאן (השוה"ס. מבה"נ, 37 כח).

מחשובי אנ"ש בצפת. מוזכר במכתבי ר' נתן ב"ר יהודה מטבריה: "החסיד המופלג וכו' הצדיק העניו, ואנו רואים איך זכה ז"ל שאחז עצמו אצל רבינו ז"ל". נפטר בצפת בחורף דשנת תרל"ו (נת"צ. ג' ח. י).

מוזכר במכתבי מהרנ"ת דשנת תקצ"ה. השתדל בהשגת הרשיון להמשך בניית ביהמ"ד והדירה הצמודה לו באומאן (על"ת, קלה).

בשנת תקפ"ז בא רגלי, יחד עם חברו ר' מיכל, מאומאן לברסלב אל מהרנ"ת. מהרנ"ת הקפיד על כך והוכיחם קשות על שבאו רגלי ועל שלא נטלו רשות מר' נפתלי (על"ת בהשמטות, ב' עקב תקפ"ז).

נולד בשנת תקפ"ה לאביו הר"ר צבי אריה בן הר"ר אהרן ששימשו שניהם כרבני העיר ברסלב. קיבל ולמד בעיקר מפיו אביו, סבו ומהרנ"ת וכן מזקני אנ"ש שהיו עוד מתלמידיו של רז"ל. בחייו של מהרנ"ת עדיין לא נכנע ונתבטל אליו אולם לאחר הסתלקותו הכיר בגדולתו ודבק לחלוטין בספריו, הנהגותיו ודרכיו. בזיווג ראשון היה חתנו של ר' יצחק מטשערוויץ תלמיד רז"ל ובזיווג שניהיה חתנו של ר' יואל לאדיזינסקי מקרימינטשאק (אולי הוא ר' יואל חנא מלאדיזין תלמיד רז"ל). אחר פטירת ר' שמואל יצחק הרב דטשעהרין (בין השנים תר"ח-תרי"ג). נתמנה למרות סירובו, לאחר ששוכנע ע"י ר' נפתלי, לרב דקהילת טשעהרין. בשנת תרכ"ט ביקר בא"י ושהה בה כחודש ימים. בשנת תרמ"ד, בערך, רצה לעלות ולקבוע משכנו בא"י אך נפל למשכב ושכב על ערש דוי עד ליום פטירתו בי"ג אדר שני דשנת תרנ"ד. חיבר ספרים רבים ע"פ הקדמות רז"ל ומהרנ"ת: פרפראות לחכמה, ירח האיתנים, זמרת הארץ, נחת השלחן, לקוטי עצות בתרא, לקוטי עצות חדש, לקוטי תפילות ותחנונים, קיצור לקוטי הלכות, רמזי המעשיות, מראה מקומות לספר המידות, מכניע זדים וצוואה מפורטת. כן חיבר ספר לשון חסידים וספר דרך חסידים אשר לוקטו מספרי הבעש"ט ותלמידיו. חיבר עוד ספרים אשר נעלמו מאתנו ואינם ידועים כיום. בניו: ר' חיים, ממלא מקומו בטשעהרין ור' ישראל מטשעהרקאס [בח"ב]. חתנו: ר' נפתלי הירץ ב"ר שכנא בן מהרנ"ת. כינוי משפחתו: גאלדשטיין.
(צוואת הרב מטשעהרין. הקדמותיו לספריו. יקרא דחיי, קנד. נ"צ, קסא-קעג. השוה"ס. מבה"נ, 3 נה. 35 לב. 63 רכא. ראה סדרת מאמרים עליו במבה"נ 57-51).

נולד בשנת תקע"ד(א). לאביו ר' אברהם ב"ר ישראל הלוי. בהיותו בן שמונה שנים נתייתם מאביו ומאמו ונתגדל בבית דודו. אח אביו, ר' ראובן יוסף מהייסין, שם נתוודע אל מהרנ"ת שהיה מתאכסן שם לפרקים ומאז דבק בו והיה לתלמידו המובהק(ב). נשא אשה בברסלב ואחר פטירתה נישא בשנית, בשנת תק"צ, ועבר לגור בטולטשין. בשנים תר"ח-תרכ"ו דר בברסלב ואח"כ עבר לאומןא, שם דר וניהל את ביהמ"ד של אנ"ש עד לפטירתו(ג). עבר לאומאן, שם דר וניהל את ביהמ"ד של אנ"ש עד לפטירתו(ג). משנת תר"ח היה בעל מוסף ברה"ש בקיבוץ באומאן. תלמידו המובהק, משמשו ונאמן ביתו של מהרנ"ת ומוזכר עשרות פעמים במכתביו. סבל ונרדף והיה נע ונד בשנות המחלוקת תרצ"ה-תקצ"ט(ד). התעסק במסירות נפש בהדפסת ספר ליקוטי הלכות ושאר ספרי מהרנ"ת(ה). מהרנ"ת אמר עליו: "אני מכין הכל עם העט, אח"כ יוכל גם ר' נחמן להנהיג הגלגל"(ו). לא ידוע לאנ"ש אם ביקר בא"י. בניו: ר' אברהם (הידוע בין אנ"ש כר' אברהם ב"ר נחמן) ור' ישראל בול. חתניו: ר' יודל ב"ר יצחק בער, ר' גדליה זאב ב"ר מנשה, ר' נתן בייטלמאכר [בח"ב], ר' אלטער מטעפליק (נשא את אשת ר' נתן בייטלמאכר לאחר שנתגרשה) ור' יחיאל ב"ר צבי פסח. לזוגתו השניה היה בן בשם ר' שמואל שמעלקע. נפטר בכ"ו ניסן דשנת תרמ"ד ומנו"כ באומאן, על מצבת קבורתו נחקק: פ"נ איש תם ר' נחמן ב"ר אברהם הלוי(ז).
(א) הושה"ס. מבה"נ, 16 נה. (ב) אבב"ר, פו. (ג) השוה"ס. (ד) ימה"ת. (ה) נ"צ, צח-קיח. (ו) סינ"פ, קלא. (ז) השוה"ס, עיין עליו: אבב"ר, כא, לז, נב-ס, סו, צג. יקרא דחיי, קנ. מבה"נ, 16 נב, 28 לה.

נכדו של ר' אבא'לע מטשעהרין (אביו היה חתנו של אבא). מכונה בפי אנ"ש: ר' נייחא אבא'לעס. בצעירותו נתפס להשכלה ואנ"ש ובמיוחד ר' נחמן הרב דטשעהרין עמלו קשות עד שהחזירוהו בתשובה שלימה(א). הרב דטשעהרין אף חיבר ספר "בירורים ותשובות" ובו בירור תשובות עמוקות בעניני אמונה שהשיב להחסיד ר' נחמן ייבין(ב).
(א) השוה"ס. (ב) נ"צ, קעב. עיין גם מבה"נ, 63 רכא.

בנו של ר' אהרן הרב דברסלב. נשא לאשה את חנה צירל בת מהרנ"ת. התנהג בקדושה ובטהרה כמלאך וזיווגו עם בת מהרנ"ת לא עלה יפה והתגרשו. נפטר צעיר לימים (אי"ש, 7 מז. בת מהרנ"ת נישאה אח"כ לר' ברוך ב"ר שלמה).

בנו של ר' אפרים בן שרה בת רז"ל. מכונה בפי אנ"ש: ר' נחמן הזקן. חותנו של ר' געצע ליבאוונע (מבה"נ, 41 יא).

בנו של בעהמ"ח "באיבי הנחל". חיבר קונטרס "תוספות ומילואים". דברים עמוקים בביאור דברי אדמו"ר. נדפס בסוף "קיצור לקוטי מוהר"ן" בשנת תרע"ג בירושלים. שם המחבר לא מופיע על הקונטרס. בסוף ימיו עלה לירושלים ושם מנו"כ (נ"צ, קלה).

נולד בשנת תרט"ו לאביו ר' דוד צבי ב"ר שכנא בן מהרנ"ת. משנת תרמ"ט, אחר פטירתו של ר' לייב מקאסטאנטין, היה לבעל מוסף בימי רה"ש באומאן. מכונה: ר' נחמן חזן. נפטר בקיץ דשנת תרע"ט (השוה"ס).

נכד רז"ל. מכונה: ר' נחמן חיה'לעס. בנם של מרת חיה בת רז"ל ור' זלמן ב"ר יעקב יוסף. חתנו של ר' דב בן הרה"ק ר' שלמה מקרלין. נולד בין השנים תקע"ה-תקע"ט. דר בטולטשין ולעת זקנתו עבר לדור באומאן(א). היה בקשר הדוק עם מהרנ"ת ומוזכר פעמים רבות במכתביו(ב). מוזכר בשנת תרכ"א שהיה "מחוסר שפע עד מאד ואין ממי לקבל"(ג). בניו: ר' זלמן (ע"ע) ור' יעקב יוסף (בח"ב). חתנו: ר' שמחה דוד ב"ר אפרים, כן היתה לו עוד בת(ד). נפטר בשנת תרמ"ט(ה).
(א) אי"ש, 2 עג. (ב) על"ת, ד' שמות תקצ"ב, סב, ק, קג, קד, קטז, קיח, קמד, ועוד. (ג) מרי"ש, ד' תולדות תרכ"א. (ד) מכתבים, יח, וע"ע ר' לייב (אות ט). (ה) השוה"ס.

מחשובי אנ"ש ומסתבר שעוד זכה לקבל פני מהרנ"ת. בנו של ר' זלמן הקטן(א). תלמיד רז"ל. עלה לא"י והיה מראשוני אנ"ש שהתיישבו בצפת. בשנת תר"ל סמך את ר' יצחק בן מהרנ"ת בחליו ולא מש ממנו במשך כמה ימים(ב). מוזכר כמעט בכל מכתבי ר' נתן ב"ר יהודה מטבריה בשנים תרל"ה-תרמ"ד: "ידידינו אהובינו באמת וותיק וחסיד המופלא ומופלג י"א וכו' וכו'"(ג). גם בניו היו מאנ"ש וידוע שברה"ש תרמ"ב היו כולם באומאן(ד). מוזכר גם במכתבי ר' נחמן מטולטשין(ה).
(א) נ"א, ג. (ב) מרי"ש, ה' נח תר"ל. עיין גם מכתבו מג' עקב תרכ"ח. (ג) נת"צ, א. (ד) שם, פב. (ה) שא"י, ב, ג.

תלמיד מהרנ"ת, בנו של ר' יצחק לייב מטעפליק תלמיד רז"ל. היה בעל תפילה במנחה של ערב רה"ש ומהרנ"ת הפליג בשבח גודל דביקותו והתלהבותו בתפילה. נסתלק בעיר יאס שברומניה (מבה"נ, 34 לז).

בנו של תלמיד רז"ל ר' מאיר ממעדוועדיווקע. לר' מאיר לא היו בנים ורז"ל הבטיחו בן זכר שיקראנו נחמן ויהיה שמו כשם רז"ל נחמן בן פייגא (כו"א. מו. ע"ש כל המעשה באריכות).

בנו של ר' משה העניע'ס תלמיד רז"ל וחתנו של ר' אהרן הרב דברסלב. עובד ה' גדול ובעל השגה. נולד מברכתו של ר' שמואל אייזיק לאחר שלאביו לא היו בנים. בנו: ר' אייזיק קראסינשטיין [בח"ב] אי"ש, 2 קסט. יש עוררין על כך שהיה חתנו של ר' אהרן. אם כי ידוע שר' אהרן ור' משה היו מחותנים. (עיין השוה"ס).

בנו של מהרנ"ת מזוו"ש. הרביעי בבניו של מהרנ"ת. נולד בה' אלול תקפ"ז(א). נשא אשה בשנת תר"ד(ב). עובד ה' נלהב(ג). מוזכר כמה פעמים במכתבי אביו(ד). בנו: ר' נתן מדימטריווקא. חתנו: ר' מרדכי ב"ר משה שוחט.
(א) יממ"א, קה. (ב) מכתבים, ט. (ג) מבה"נ, 2 לה. (ד) על"ת, שי"ד, שצט ועוד.

בנו של ר' עוזר מאומאן תלמיד מהרנ"ת. התייתם בהיותו נער וגדל בית מהרנ"ת שבחר בו לעת זקנתו ללון עמו(א). היה סמוך למהרנ"ת בשעת הסתלקותו(ב). פעם אמרו למהרנ"ת על אחד שיש לו "הדרת פנים" והשיב להם: "השחור שלי, יש לו הדרת פנים יותר יפה", כשכוונתו על ר' נחמן ב"ר עוזר שהיה איש שחור ללא הדרת פנים(ג). מנו"כ בטעפליק.
(א) מבה"נ, 50 לב. אבב"ר, פח. ע"ש (ב) מכתב אנ"ש על הסתלקות מהרנ"ת. (ג) השוה"ס.

מכונה: ר' נחמן פסח'לעס. מהמקורבים הדבוקים מאד למהרנ"ת(א). אחרי פטירת מהרנ"ת ראה את עצמו כראוי להיות מנהיג לאנ"ש והתחיל להתנהג כדרך המפורסמים. הנהגותיו היו למורת רוח כמעט לכל אנ"ש ועם הזמן נעשה בטל ומבוטל מאליו. אך לבד זה היה באמת חסיד וירא שמים(ב). ר' אברהם סופר [בח"ב] שהכירו ושהה אצלו זמן ניכר היה מספר על יראתו הגדולה וכל דבריו היו ברתת וזיע(ג). ביקר בא"י.
(א) טו"ז, קמ. (ב) אבב"ר, צא. (ג) מבה"נ, 35 לד.

בנו של ר' צבי המכונה "הדוד הלבן". היה השמש בקלויז של אנ"ש באומאן ונרצח ע"י הבולשוויקים בשנות המהפכה ברוסיה (השוה"ס).

בנו של ר' שכנא בן מהרנ"ת. מוזכר במכתבי מהרנ"ת משנת תר"א(א). ר' אברהם ב"ר נחמן שמע מפיו ששמע ממהרנ"ת שכל נסיעה ונסיעה של כל אחד ואחד לאומאן על רה"ש יהיה לה חלק בקץ הגאולה(ב).
(א) על"ת, שיא. (ב) כו"א, סט. (יש להבדילו מר' נחמן ב"ר שכנא המכונה "ר' נשקה טולטשינער" שנהרג בשנות תש"א-תש"ב ויובא אי"ה בח"ב).

תלמיד מובהק של מהרנ"ת. בנו של ר' שמואל מטעפליק וחתנו של ר' נתנאל הכהן מטעפליק. שניהם מחשובי תלמידי רז"ל. מוזכר כמה פעמים במכתבי מהרנ"ת(א). בשנת תרכ"ה חתם יחד עם אנ"ש דטעפליק על מכתב לגאון ר' שלמה קלוגער בעניין ר' דב שו"ב(ב). בנו: ר' נתן, חתן ר' דוד צבי ב"ר יצחק [בח"ב]
(א) על"ת, קסה, שלב, א' קדושים תקצ"ה. (ב) נ"א, ח. עיין גם השוה"ס, מעשה שקנה לעצמו מעיל מהודר ומה שאמר לו מהרנ"ת על כך.

גיסו (אח זוגתו) של ר' נתן טרוביצער מצפת. עלה לא"י בשנת תרל"ט יחד עם אביו והתיישב בצפת, באותה שנה גם נשא אשה בצפת (נת"צ, כד, לו).

רז"ל הבטיח להוריו, שהיו חשוכי בנים, שיוושעו על ידו בזש"ק. אחרי הסתלקות רז"ל התפללו על ציונו ונולד להם בנם זה שקראוהו ע"ש רז"ל. כשגדל נקרא להתייצב לעבודת הצבא והלך ובכה הרבה על ציון רז"ל ונעשה לו נס ויצא חפשי מעבודת הצבא (סינ"פ, יא, ע"ש המעשה באריכות).

מזירין
מאנ"ש בתקופה שלאחר מהרנ"ת. אף שהיה מנגידי וחשובי העיר, היה איש תמיד ועובד ה' בתמימות ופשיטות (השוה"ס, ע"ש מעשה שהיה בינו ובין ר' נתן ב"ר נחמן בן מהרנ"ת).

היה בעלה בזיווג ראשון של אשת ר' נתן ב"ר יהודה מטבריה. בניו: ר' אברהם בער ור' אהרן. אחיו: ר' צבי גרשון ור' שמשון. בשנת תרל"ח מוזכר בברכת ז"ל (נת"צ, טו).

בשנת תרמ"ג היה דר בצפת ומוזכר במכתבי ר' נתן ב"ר יהודה מטבריה שהיה חולה ושהה בבית חולים. מכונה "הזקן מאומאן" (נת"צ, קלז, קלח, קלט, קנא).

מאנ"ש בזמן מהרנ"ת. מזוכר במכתביו משנת תר"ג שהיה על ציון רז"ל יחד עם עוד מאנ"ש (מכתבים, טז, אפשר והוא ר' ניסן הנז' לעיל).

ר' נפתלי הערץ ב"ר יהודה(א) ויינברג. מבחירי תלמידי רז"ל המובהקים. ידידו, בן גילו ובן עירו של מהרנ"ת ונתקרב יחד עימו לרז"ל בחודש אלול דשנת תקס"ב ומאז לא מש מתוך אהלו של רז"ל. שיחות ותורות רבות מאד של רז"ל מובאות ע"י מהרנ"ת בשמו של ר' נפתלי המוזכר מאות פעמים בספריו, מכתביו ותולדותיו של מהרנ"ת. היה אחד משני העדים שייחד רז"ל לעניין אמירת עשרת מזמורי התהלים על ציונו(ב). רז"ל הפליג בשבחו ואמר עליו ועל מהרנ"ת: "הם הנם בהחלט יהלומים"(ג). כן אמר: "לדעת ממני יודעים רק נתן ונפתלי מעט". קיבל מרז"ל את מגילת הסתרים ומסרה לפני פטירתו לר' אהרן מליפאוויץ(ד). הוא ומהרנ"ת נחשבים כשני תלמידיו המובהקים ביותר של רז"ל. בשנת תק"פ(ה). ואח"כ בשנת תר"ד(ו) היה בדעתו לנסוע ולהשתקע בא"י אך הדבר לא יצא לפועל. יש גירסא כי ביקר פעם אחת בא"י(ז). אחד הסתלקות רז"ל עקר דירתו מנעמירוב לאומאן ודר שם, סמוך לציון רז"ל, קרוב למישים שנה, עד לפטירתו. נפטר בי"ט לחודש מנחם אב שדנת תר"כ ומנו"כ באומאן. על מצבתו נחקקו המילים הללו בלבד: פ"נ הרב ר' נפתלי(ח). בנו: ר' אפרים.
(א) כו"א, קי. (ב) שיח', קמא. חיי"מ, רכ"ה (ג) שם, שלג. (ד) מבה"נ, 56 יז. (ה) יממ"ב, יג. (ו) מכתבים, ח. (ז) השוה"ס. (ח) שם, ראה סדרת מאמרים עליו במבה"נ, 56-7 טז, 58 יז.

מוזכר במכתבי ר' יצחק בן מהרנ"ת משנת תרכ"ט: "הקוויטיל של ידידינו הישיש הנעלה ר' נפתלי נ"י קיבלתי לנכון והי לי לנחת" (מרי"ש, ד' לך לך תרכ"ט, בסוף המכתב. לא מצאתי מי שידע מי הוא ר' נפתלי הנזכר).

בשנת תרע"ה, בערך, נפטר אחד מדייני העיר ברסלב שהיה מתנגד גדול לאנ"ש ורצו אנשי הח"ק להניחו סמוך למהרנ"ת וכבר חפרו הקבר ויצאה הלויה, אז קפץ ר' נפתלי, שהיה ירא וחרד אך גם גבר בגוברין אלים ותקיף, לתוך הקבר ולא נתן לקבור את הדיין המתנגד והוכרחו לחפור קבר אחר הרחק משם. באותו מקום טמנו אח"כ את ר' דוד צבי ב"ר שכנא בן מהרנ"ת שנפטר בסמוך (יקרא דחיי, קנד).

נכדו של ר' אפרים ב"ר נפתלי. מוזכר במכתבי אנ"ש מא"י בשנים תרל"ז-תרל"ט. התנהג שלא כראוי ולא היה שלום בית בביתו. אנ"ש בצפת קירבו אותו ונראה מהמכתבים שלבסוף חזר לדרך הישר והשלים עם זוגתו (נת"צ, לד, לז, שא"י, ו, ז, נ"א ה. שמעתי בשם זקני אנ"ש שמסתבר שהוא בנו של ר' שמחה דוד ב"ר אפרים).

בנו של ר' שכנא בן מהרנ"ת. נולד בשנת תר"ג. חתנו של ר' נחמן הרב דטשעהרין. אחרי שנפטרה זוגתו בשנת תרכ"ג נשא את בת ר' שמשון תלמיד מהרנ"ת. ביקר בא"י והיה בירושלים, טבריה וצפת (ביקורו בא"י היה בין השנים תרל"ה-תרמ"ד, כנראה) דר בברסלב. נפטר בשנת תרע"ג. בנו: ר' אברהם סופר שטרנהארץ [בח"ב] (השוה"ס. מבה"נ 35 ל, 53 טז, 54).

נולד בנעמירוב בט"ו בשבט דשנת תק"מ לאביו ר' נפתלי הערץ ולאמו מרת חיה לאניע, והורתו ולידתו היו בקדושה גדולה כגדולי הצדיקים(א). בשבת נחמו דשנת תקנ"ג נשא לאשה את מרת אסתר שיינדיל(ב). בת הגאון הצדיק מוהר"ר דוד צבי אויערבאך גאב"ד שאריגראד קרעמניץ ומהאלוב והיה סמוך על שלחן חותנו בשאריגראד עד סכות תקנ"ו ואז חזר להיות סמוך על שלחן אביו בנעמירוב עד אחר יוה"כ דשנת תקס"ז. בחודש אלול דשנת תקס"ב התקרב לרז"ל. בשנים תקס"ז-תקס"ח דר במאהלוב. בשנים תקס"ט-תקע"א חזר לדור בנעמירוב. בקיץ דשנת תקע"א, אחר הסתלקות רז"ל, עבר לגור בברסלב. בשנות המחלוקת תקצ"ו-תקצ"ח, הוגלה ע"י הממשלה לנעמירוב ואח"כ חזר לברסלב שם גר עד יום הסתלקותו לגנזי מרומים בעשרה בטבת דשנת תר"ה. בקיץ דשנת תקפ"ב נסע במסי"נ לא"י ושהה שם כחמישה שבועות. בר"ח אלול תקפ"ו נפטרה זוגתו הראשונה ובחשון תקפ"ז נשא את זוגתו השניה מרת דישעל. בשנת תקפ"ה חלה בחולי מעיים שסבל ממנו עד אחרית ימיו(ג). בניו: ר' שכנא, ר' יצחק, ר' דוד צבי, ר' נחמן, ר' יוסף יונה ור' מאיר (נפטר בקיץ תקס"ט בן פחות מארבע שנים). בתו: חנה ציריל אשת ר' ברוך ב"ר שלמה. כן היו לו בן ובת חורגים, בני זוגתו השניה, ר' שמואל שמעלקע וחיה שנישאה לבנו ר' דוד צבי. ספריו אשר חיבר: ליקוטי הלכות, ליקוטי תפילות, שמות הצדיקים, קיצור ליקוטי מוהר"ן, ליקוטי עצות, ימי מהרנ"ת, עלים לתרופה ומכתבי מהרנ"ת(ד). וכל מעשה תקפו וגבורתו וכל אשר עבר עליו בהפצת דעת רבינו הק' הלא המה כתובים בספריו ובמכתביו ובספרי תלמידיו ותלמידי תלמידיו(ה). כי ממש נתקיים בו לא מש מתוך האהל, אהלה של תורה של רבינו אור האורות והיה ממש דבוק ומקושר אליו במסירות נפש ובביטול הרגשות וכל שיחותיו וסיפוריו ועניניו הכל היה סובב והולך רק על קוטב זה להודיע ולפרסם גדולת קדושת מעלת רבינו זצ"ל, להודיע לבני אדם מעלותיו ולהפיץ מעינותיו חוצה ורז"ל עצמו העיד עליו שהוא יודע ומשיג קצת מגדולת מעלתו(ו) ושאילולא הוא לא היה נשאר מרבינו אפילו עלה אחד של גניזה(ז). מנו"כ בברסלב
(א) נעימות נצח, ב. ע"ש שאמו היתה בת י"ד שנה בלדתה אותו ואביו בן י"ג שנה ומחצה ולפי זה נראה שהיה בנם הבכור. יתר אחיו הידועים לנו: ר' יוסף, ר' יודל, ר' לייבוש וכן היו לו כמה אחיות. (ב) קונטרס היחס של צאצאי ר' דוד צבי "גדולת דוד", הובא במבה"נ, 29-30 פא. (ג) יממ"א, יממ"ב, ימה"ת. (ד) נ"צ, פה. (ה) ראה: ימי מהרנ"ת, חיי מוהר"ן, על"ת ימה"ת, כו"א אבב"ר ועוד. (ו) מלוקט מההקדמות לספר ימי מהרנ"ת ועל"ת. (ז) חיי"מ, שע.

בנו של ר' לייבלי ראובנ'ס מתלמידי מהרנ"ת המובהקים. תלמיד מבוהק של מהרנ"ת והיה רגיל להכנס אליו בכל יום. מפחד גיוסו לצבא ברח לרומניה ובשנת תר"ג פגשו שם ר' נחמן מטולטשין והשיאו אשה. היה סמוך למהרנ"ת בשעת הסתלקותו. חיבר ספר "קונטרס הצירופים" בו ציין על סדר הא"ב כל צירופי האותיות מספרי אדמו"ר. בשנת תרל"ה בערך עלה לא"י והתיישב בטבריה. על רה"ש תרל"ז ותרמ"ב נסעלאומאן. מטבריה כתב מאות מכתבים לאנ"ש בצפת ובהם התעוררות והתחזקות לאמץ נפשות בדרכי אדמו"ר ותלמידיו. מכתביו כונסו בספר נתיב צדיק. נפטר, כנראה, בסוף שנת תרמ"ד ומנו"כ בטבריה. בנו: ר' דוד, ר' משה אפרים ור' יצחק. חתניו: ר' ישראל ב"ר חיים סטולר, ר' יהושע זיידיל, ר' ברוך, ר' יחיאל, ר' שמואל ור' יצחק.
(ראה עליו: הקדמת המו"ל לספר נתיב צדיק. יקרא דחיי, קנג. מבה"נ 51-52 ז, 53 יב, 54 יג. מכתביו בספר נת"צ ובספר שא"י, ג-כז. עיין גם אבב"ר, עא. על"ת בהשמטות על"ת, שיג).

שאר בשרו של ר' נתן טרוביצער מצפת. מוזכר במכתבי ר' אפרים מירושלים ובמכתבי ר' נתן ב"ר יהודה מטבריה בשנים תרל"ח-תרל"ט(א). חתנו של ר' סענדיר בוכוולד(ב). מנו"כ בהר הזיתים וזה נוסח מצבת קבורתו: פ"נ הרבני החסיד מו"ה נתן ב"הר יוסף ז"ל מבראסלב נ' זיין אדר שני תרנ"ז תנצב"ה.
(א) נ"א, ז. נת"צ, לד. (ב) מנוסח מצבת זוגתו.

בנו של ר' יקותיאל תלמיד מהרנ"ת (אחיו של ר' יצחק בער). מזוכר במכתבי ר' נחמן מטולטשין משנות תרל"ב-תרל"ג(א). חתנו של בן דודו, ר' יודל ב"ר יצחק בער. דר בבאבריניץ ונרצח בשנות המהפכה ברוסיה. חתנו: ר' ישראל כהן [בח"ב](ב).
(א) מכתבי הר"נ מטולטשין בסוף על"ת, ד' בשלח תרל"ב, ג' עקב תרל"ג. (ב) השוה"ס

בנו של ר' נחמן בן מהרנ"ת וחתנו של ר' שמואל פיקסלער. למדן עצום ות"ח מופלג. בחודש אלול דשנת תרע"ב, בהיותו כבן שבעים שנה, עלה לא"י ונפטר בסמוך לאחר מכן בחוה"מ סכות תרע"ג ומנו"כ בהר הזיתים. בניו: ר' דוד ר' משה, ר' אהרן, ר' יצחק מבאבריניץ ועוד בן [בח"ב] (השוה"ס)

בנו של ר' צבי הירש ממארייאניווקע. חתנו של ר' שמואל מצפת מחשובי אנ"ש בצפת. אליו נכתבו כמעט כל מכתבי ר' נתן ב"ר יהודה מטבריה המכונסים בספר נתיב צדיק. בשנת תרס"ט ייסד יחד עם ר' ישראל מקארדאן בימ"ד וחברת "קימת חצות לילה" לאנ"ש בצפת. ברשותו היו כתבי יד רבים של חשובי אנ"ש. נפטר בשנת תרע"ט ומנו"כ בצפת. על מצבת קבורתו נחקק: פ"נ ר' נתן ב"ר צבי ז"ל מטרוויץ המקושר בדרכי החסידות להארדמו"ר הק' הר' נחמן מבראסליב נכד הבעש"ט זיע"א נ' ט' כסלו תרע"ט תנצב"ה. בנו: ר' סנדיר [בח"ב] (נת"צ. נא, ב. שא"י, לב. א"א, כז).

חתנו של ר' יקותיאל המכונה: ר' יקותיאל הצדיק. מוזכר במכתב ר' נתן ב"ר יהודה מטבריה משנת תרל"ו (נת"צ. ט).

גיסו של ר' נתן טרוביצער מצפת (שניהם היו חתניו של ר' שמואל מצפת) מוזכר בשנות תר"לו-תרל"ח (נת"צ, ז, יד).

חותנו של ר' אברהם ב"ר נחמן בזוו"ר(א). בשנת תרע"א הדפיס בבארדיטשב יחד עם ר' יודל דאשווסקי את החלק הראשון מספר ליקוטי הלכות או"ח(ב). מוזכר במכתב ר' ישראל מקארדאן בשנת תרע"ד בקשר לעסקי הדפסה(ג).
(א) השוה"ס. (ב) נ"צ, קטו. (ג) א"א, לו.

מוזכר במכתבי ר' נתן ב"ר יהודה מטבריה בשנים תר"מ ותרמ"א. דר באומאן (נת"צ, לט, עט. נראה שהיה ממשפחתו של ר' חיים ליריסמאן).

מאנשי המשא ומתן שבתלמידי רז"ל(א). כשמהרנ"ת היה בא לטעפליק היה מתאכסן בביתו בכבוד גדול ואף בשנות המחלוקת תקצ"ה-תקצ"ט עמד בנסיון וקיבל את מהרנ"ת בביתו למרות איומי המתנגדים(ב). בשנת תרכ"ה כבר מוזכר בברכת ז"ל(ג). בנו: ר' צבי מטעפליק. חתנו: ר' נחמן ב"ר שמואל שפילבאנד.
(א) כו"א, לג. (ב) ימה"ת, מו. אבב"ר, עב, ע"ש עליו באריכות. (ג) נ"א, ח. עיין אבב"ר, עג. משם נראה שנפטר עוד בחיי מהרנ"ת.

בנו של ר' ישראל ב"ר שמחה דוד ב"ר אפרים ב"ר נפתלי תלמיד רז"ל. מצד אמו היה נכדו של ר' אייזיק אייזינשטיין.נרצח ע"י הקומוניסטים בשנת תרע"ז (השוה"ס).

Documentation Index

גרסאות לקריאת מכונה / AI agents:

כל הזכויות בספר זה שמורות למשך הנחל

טוען...