א. מרת סאשיא אשת רז״ל

זוגתו הראשונה של רז"ל ואם כל ילדיו. בתו של ר' אפרים מהוסיאטין. נישאה לרז"ל בשנת תקמ"ה, בערך בשנת תקנ"ט. כששמעה שרז"ל מתכונן לנסוע לא"י, שלחה את בתם אליו לשאול מי יפרנסם והשיב להם: "את תלכי למחותניך, אחותך הגדולה יקח אחד להיות בביתו משרתת, אחותך הקטנה יקח אחד לביתו מצד רחמנות ואמך תהיה מבשלת" וכששמעו זאת געו בבכי(א). פעם התלוננה בפני מהרנ"ת ור' נפתלי על שרז"ל איננו מסתכל על עצמו. מטלטל עצמו בדרכים והניח שיסתלק בנם, הילד שלמה אפרים(ב). קודם פורים דשנת תקס"ז נסע רז"ל לאוסטרהא ושלח משם להביא את אשתו לד"ר גארדון כי היה לה חולי השחפת אולם היא לא רצתה לקבל רפואות מד"ר גארדון אלא לנסוע לרופאים בזאסלאב ובאו לשם ונפטרה שם בערב חג השבועות דשנת תקס"ז ונקברה שם בו ביום. רז"ל עמד לידה בשעת יציאת נשמתה וסיפר אח"כ למהרנ"ת כי למרות הצער הגדול והבלבול, פעם ועשה לטובתה מה שצריך(ג).
(א) שבחי הר"ן, סדר נסיעתו לא"י, ו. (ב) אבב"ר, ל. (ג) חיי"מ, קנג. יממ"א, כא.