יח

וְאָנָן יַתְמֵי דְּיַתְמֵי בַּדּוֹר הַיָּתוֹם הַזֶּה, וְאֵין לָנוּ שׁוּם עֵצָה וְתַחְבּוּלָה רַק לָנוּס וְלִפְרֹחַ לְהַצַּדִּיק, לְהִתְגּוֹלֵל בְּרֶפֶשׁ וָטִיט וְלִרְחשׁ עַל הַיָּדַיִם וְרַגְלַיִם בֵּין נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים עַד שֶׁנִּזְכֶּה לִשְׁאֹב מֵרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁל הַצַּדִּיק אֲשֶׁר עַל-יָדוֹ אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל, וּבְכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן וּבְכָל הַמַּדְרֵגוֹת לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, אֲפִלּוּ הָרְחוֹקִים שֶׁנִּתְרַחֲקוּ לְגַמְרֵי מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, אַף-עַל-פִּי כֵן אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ כְּלָל. כִּי בְּעֹצֶם כֹּחַ חָכְמָתוֹ הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא הוּא מְהַפֵּךְ עֵצֶם הָרַע לְטוֹב, מִשְּׁמָד לְרָצוֹן: מכתב סב'.