יז.

מֵחֲמַת שֶׁאָנוּ חוֹלִים מְדֻכָּאִים בָּחֳלִי הַנֶּפֶשׁ כָּל-כָּךְ, עַל-כֵּן הַצַּדִּיק הָרוֹפֵא נֶאֱמָן שׁוֹפֵךְ עָלֵינוּ סַמְמָנִים יְקָרִים וְנוֹרָאִים מְאֹד. אַף-עַל-פִּי שֶׁלִּכְאוֹרָה נִרְאֶה שֶׁכִּמְעַט הַכֹּל הוֹלֵךְ לְאִבּוּד חַס וְשָׁלוֹם, אַף-עַל-פִּי כֵן רֵיחַ טוֹב קוֹלֵט, וּבִרְבוֹת הַיָּמִים אוּלַי נִזְכֶּה לַחֲטֹף מֵהֶם אֵיזֶה טִפָּה יְקָרָה וְנִפְלָאָה לְתוֹךְ פִּינוּ וּפְנִימִיּוּתֵנוּ, עַד שֶׁעַל-יְדֵי זֶה יֵשׁ תִּקְוָה לִזְכּוֹת לִרְפוּאָה שְׁלֵמָה: מכתב נה'.